המדפסת בביתי מדפיסה בגווני שחור-לבן בלבד. הצבעים השונים הופכים באמצעותה לצללים כהים ובלתי מזוהים. אתם בודאי מתארים לעצמכם כיצד נראות התמונות בהדפסה...

מילא המדפסת, אך מה עושים כשמדובר בשיטת עבודה אנושית? ישנם אנשים הנוטים לראות את המציאות בראיה קיצונית של שחור-לבן. אחד מהם היה קורח, ההוא מפרשת השבוע.

קורח קרא תיגר על מנהיגותם של משה ואהרון. במשך תקופה ארוכה, מינויים של אחרים לתפקידים בכירים גרמו לו לחוש מקופח. אולם, מסתבר כי הקש ששבר את גב הגמל היה דווקא סיפור המרגלים, שהתרחש זמן קצר לפני מחלוקת קורח. מה הקשר בין האירועים?

המרגלים העדיפו להישאר במדבר ולא להיכנס לארץ. הם חשקו בלימוד התורה האינטנסיבי שהיה במדבר, ולא רצו להכניס את הראש לקלחת חיי עבודה בארץ וקיום מצוות מעשיות. משה השיב להם: "לא המדרש עיקר, אלא המעשה".

תשובת משה הקפיצה את קורח, והוא טען: לו לימוד התורה היה העיקר, מקובל עלי שרמת ההבנה שלכם בתורה גבוהה לאין שיעור משל העם. אך מאחר שהמעשה הוא העיקר, הרי כולם מקיימים את אותן המצוות, ללא הבדל בין יהודי ליהודי. וכי התפילין של משה רבנו שונות מתפילין של יהודי פשוט? אם אכן המעשה קובע, אזי "כל העדה כולם קדושים" – במידה שווה – "ומדוע תתנשאו"?

הבעיה היא שקורח, כמו גם המרגלים, נפלו לבור הקיצוניות. המרגלים טעו בכך שהדגישו בקיצוניות את לימוד התורה והתנתקו מהמעשה; ואילו קורח נתפס לקיצוניות ההפוכה, וסבר שהכל מסתכם במעשה הטכני. הוא כפר בחשיבות הלימוד והכוונה.

הדרך הנכונה היא דרך התורה, תורת אמת. התורה מציגה תמיד את שביל הזהב, ומלמדת מהו האיזון הרצוי. מחד, התכלית היא לקיים מצוות בפועל. אולם, בד בבד חשוב להבין את משמעות המצוות והכוונה המסתתרת מאחורי כל מעשה. אם תרצו, אפשר להגדיר את השילוב המנצח כ"נעשה ונשמע": קודם כול עושים, אחר כך מבינים.

כיצד נדע מהי המשמעות של המצוות? לשם כך יש ללמוד את תורת החסידות, המאירה את הרובד הפנימי של כל מצוה, ומלמדת אותנו מהי מטרת האדם והבריאה.

כאשר משלבים מעשה עם מחשבה – התמונה נראית כמו במדפסת צבעונית...

להאזנה לשיעור אודיו בנושא לחץ כאן.