שקיפות ומהימנות – אלה הן שתי המלים שהפכו לסיסמא בימינו. אין ספק שכל בני האדם האמינים והישרים מקדמים בברכה כל מאמץ אמיתי לשים קץ לשחיתות ולאי היושר בכל תחום של החברה – בעסקים, בממשלה ובתחום האישי. אך האם זו באמת תופעה חדשה? למעשה, האם הדור שלנו הוא הראשון בהיסטוריה שמודאג בשל עניינים שכאלה?

בפרשת השבוע – פרשת "פקודי" (שמות פרקים לח – מ) אנו למדים כי בימי משה התנהל ניהול חשבונות שקוף ומאזן מפורט על התרומות שניתנו על ידי בני ישראל לטובת בניין המשכן וכל כלי הקודש שבו. תרומות הזהב, הכסף והנחושת נשקלו כולם, סוכם הסכום הסופי, כדי שאיש לא יעז להטיל ספק ביושרם של משה ושל צוות עוזריו. למעשה, הפרשנים מסיקים מאפיזודה זו שמי שהיו מופקדים על קרנות הצדקה הקהילתיות צריכים לראות את עצמם גם כן כמי שצריכים לתת דין וחשבון. כולנו צריכים להיות "תמימים/ישרים בעיני אלוקים ואדם".

בספר פרקי אבות מזכירים לנו להביא בחשבון שיום אחד כולנו נעמוד בפני הצורך לתת דין וחשבון סופי. כולנו נעמוד בפני בית הדין של מעלה וניתן דין וחשבון וצידוק מלא לדרך שבה חיינו את חיינו.

מעניין לראות כי באופן כלשהו הגיעה אל התלמוד (שבת, לא, א) הידיעה בדבר השאלות האמיתיות שאותן נישאל בפני בית הדין של מעלה. למרבה הפלא, אין מדובר בשאלות כגון "האם האמנת באלוקים?", או "האם צמת ביום כיפור?", אלא תארו לכם שהשאלה הראשונה במבחן האחרון הזה תהיה: "האם עשית עסקיך בנאמנות?". לא תישאל כמה דתי היית, אלא כיצד ניהלת את עסקיך. האם היית ישר והגון כלפי אנשים?

אולם השאלה השנייה דווקא כן נוגעת בלב יהדותנו. "האם הקצית זמן ללימוד התורה?" נראה כי ללמוד תורה ולהיות ליהודי בעל השכלה יהודית הם המפתח שפותח את השער לכל שאר הדברים בחיים היהודיים.

האין זה אבסורדי בתקופתנו, שרבים מן המוחות המבריקים ביותר בתחום המשפטים – עורכי דין, סניגורים ושופטים – יתכן שמעולם לא פתחו ולו עמוד בודד בתלמוד, המהווה את אנציקלופדיית המשפטים היהודית הקלאסית? וכן, האין זה בלתי-נורמלי שכמה מרופאינו המעולים ביותר עשויים להיות בורים גמורים בכל הקשור לכתביו הרפואיים של הרמב"ם, הרופא המהולל והמלומד הדגול מן המאה ה-12? או שאנשי העסקים המבריקים ביותר שלנו נשארים בבורותם בכל הקשור לתחומי היהדות?

כשמדובר בחצייה באור אדום, אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש. אף שוטר תנועה לא יקנה את הסיפור שהנהג לא ידע שזו עבירה על החוק. תקופתנו, שבה קיימות כל כך הרבה הזדמנויות ללימוד תורה, בורות בתחומי היהדות פשוט לא יכולה יותר להוות תירוץ. התלמוד היה פעם ספר חתום בפני אנשים רבים, אבל כיום הוא קיים עם תרגום לעברית – וישנם מורים המסוגלים ללמדו. בכל קהילה יש שפע של אפשרויות ללימודי יהדות. ואם למישהו יש קושי גיאוגרפי, אזי קיים באינטרנט הרבה חומר שיכול לחולל פלאים. כיום תוכל אפילו למצוא לעצמך רב וירטואלי!

הבה נדאג לכך שכאשר השוטר שבשמיים יעצור אותנו כדי "לשאול כמה שאלות" נהיה מסוגלים לענות בחיוב.