נסו לדמיין את החיים בלי המשפט "בגלל ש..".

קיבלת משכורת השבוע בגלל שהגעת לעבודה כל בוקר. יכלת לצאת מהחנות עם שקית מלאה מצרכים בגלל ששילמת עליה. אוהבים אותך בגלל שאתה אוהב, ואלו שנחמדים אליך עושים זאת בגלל שאתה נחמד אליהם.

האם נוכל להתעלות מצרוּת האופק הזו של מתן סיבה לכל דבר?

הרמב"ם מדבר על אדם ש"עושה את האמת מפי שהוא אמת", לא "בגלל ש...". ישנם כאלו שעושים דבר טוב ללא סיבה, לא כאמצעי למשהו אחר.

מדי פעם אנו נתקלים בנצנוצים של עולם כזה בחיים התועלתניים שלנו. הורה אוהב ודואג לילדו "כי הוא הבן שלי", כלומר ללא סיבה. ובכל זאת, בדרך כלל אנו חיים את חיינו בארץ הסיבות, וקשה לנו למנוע את השימוש הכל-כך טבעי במשפט "בגלל ש..."


קריאת שמע כוללת עשרים פסוקי תנ"ך ובהם מנויים עיקרי היהדות. אנו קוראים פסוקים אלו ליד עריסת תינוק שנולד, וגם על ערש דווי של אדם הנוטה למות. בין לבין, אנו אומרים אותם פעמיים בכל יום, בבוקר ובערב.

קריאת שמע כוללת שלוש פרשיות: "שמע ישראל", "והיה אם שמוע", "ויאמר".

שתי הפרשיות הראשונות (דברים ו, ד-ט ו- יא, יג-כא) עוסקות באחדותו של הבורא ובתפקידנו, כיהודים, לאהוב אותו, ללמוד את תורתו, ללמד אותה לילדינו, להניח תפילין של יד ושל ראש ולהתקין מזוזות בפתחי הדלתות בביתנו (הפרשה השלישית – במדבר טו, לז-מא – עוסקת במצוות ציצית ויציאת מצרים).

מעניין לגלות שהפרשה השניה היא עותק כמעט מדוייק של הפרשה הראשונה. בין שתי הפרשיות יש הבדל עיקרי אחד: בפרשת "שמע ישראל" אנו מצווים לאהוב את השם ולשמור את מצוותיו ללא כל סיבה. בפרשה השניה, "והיה אם שמוע" – המופיעה בפרשת השבוע, פרשת עקב (בתרגום מילולי: בגלל ש...') – מובא השכר אותו נקבל על שמירת המצוות ("ונתתי מטר ארצכם בעתו.... ואכלת ושבעת; למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה") והעונש אם לא נקיים אותם ("ועצר את השמים; ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה"). חוץ מהבדל זה, הפרשה השניה חוזרת על הראשונה בהבדלים קטנים של מילים ותחביר.

אם האלוקים היה מצפה מאיתנו להיות חופשיים לחלוטין ממניעים צרים ואנוכיים, להתנתק מארץ הסיבות של "בגלל ש...", הוא היה אומר לנו רק את הפרשה הראשונה, פרשת שמע ישראל.

אם הוא רצה שנישאר צרי אופקים ונחיה כך לנצח, היינו מקבלים רק את הפרשה השניה, פרשת והיה אם שמוע.

אך בורא העולם רצה שנתעלה מעל המניעים האנוכיים, אך נישאר בעולם הזה; שניגע באמת, אך לא נהפוך למלאכים. הוא רוצה להיות אחד – הוא רוצה להיות בכל מקום.