קוראים וקוראות יקרים,

אני מכיר שני אחים שלא החליפו מילה כמעט עשרים שנה, ויום אחד הם פשוט השלימו. אחד מהם נתקע בכביש עם פנצ'ר, ובמקרה האח השני עבר שם ועצר להושיט לו עזרה. מפה לשם הם חזרו להיות אחים. פנצ'ר קטן סיים סכסוך משפחתי של עשרים שנה.

פרשת משפטים מלאה מצוות. אחת מהן אני אוהב במיוחד. כך אומרת התורה: "כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ... עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ". קראתי את הפסוק הזה אלפי פעמים, ובכל פעם ראיתי בו קסם. התורה יודעת מי אנחנו, היא מכירה אותנו מצוין. שני אנשים ששונאים אחד את השני, מה היא אומרת להם? כשההוא שאתם שונאים נמצא במצוקה, זה לא הזמן לריב. שימו את השנאה בצד לרגע, ותעצרו לעזור. אחר כך תמשיכו לריב. אבל זהו, שאחרי שנותנים יד ועוזרים – למי יש לב לשנוא? אף מלחמה עוד לא הסלימה בגלל קצת אמפתיה.

בקיצור: אם אתם רואים משולש אזהרה בכביש, תעצרו ותושיטו יד. הגלגל הזה יתגלגל רחוק הרבה יותר ממה שתדמיינו.

שבת שלום,

שלום בלוי