קוראים יקרים,
עצוב מאוד לשמוע על החדשות האחרונות ועל הקורבנות שנוספו לרשימת השכול והאובדן. עצוב לקרוא על המצב הבטחוני המתדרדר בירושלים ובמקומות רבים אחרים ברחבי הארץ. ועצוב יותר לקרוא על "התגובה המאופקת" של כוחות הביטחון והגורמים הממשלתיים שמגיבים לפרעות בזהירות רק כדי שלא לעורר את חמת זעמם של אומות העולם.
זו לא הפעם הראשונה שזה קורה.
לפני כ-46 שנה, במכתב ארוך ומפורט לאריאל שרון שהיה אז אלוף בצה"ל, הרבי נגע בבעיה זו. "לדוגמא" הוא כתב, באם – "הי' לא תהי'" – יהי' סכסוך בין נער ישראלי ונער ערבי בחברון, וכיון ששם רבו הנערים הערבים על בני ישראל אפשר שהי' לא תהי' יספוג הנער הישראלי מכות וכו'; לצד מי, לפי דעת מר, תעמוד המשטרה הישראלית הצבאית הנמצאת במקום? ובפרט אם יבוא ראש העיר... וירים קול רעש וצעקה על הפרובוקציות של בני ישראל וכו' וכו'."
הרבי מציין כי "הבסיס המשותף לכל תופעות אלו הוא – מה יאמר העולם "הגדול""...
הרבה שנים חלפו מאז. האם סוף-סוף נצליח ללמוד להפסיק לחשוש ממה יגידו הגויים ולעשות את הדבר הנכון למען בטחון עם ישראל בארץ ישראל?
הלוואי.
שיהיה לנו שבוע טוב ורק בשורות טובות,
הרב מנדי קמינקר
