ב"ה

גולשים יקרים,

כשזה מגיע לחינוך ילדים – ויהיו כאלו שיאמרו בצדק שזה נכון גם לגבי כולנו – הקניית ידע והטפת מוסר זה דבר חשוב, אך החוויות והתחושות הן אולי חשובות אף יותר.

אם הייתי זקוק לתזכורת לכך, קיבלתי אותה בדמות משהו שכתבה יהודיה אמריקנית ששבה אל השורשים. "למרות שאני שומרת שבת וכשרות, בתקופת חג המולד הנוצרי אינני יכולה שלא להתרגש למראה עצי האשוח. זה משהו שגדלתי איתו בתור ילדה" היא כותבת.

אם מה הילדים שלנו גדלים? אלו חוויות תיכנסנה להן לתודעה בתור חוויות משמחות, משהו שהם ירצו להמשיך ולא ירצו להינתק ממנו?

אני מאמין שכדי לוודא את המשכיות עם ישראל, אנו חייבים לתת לילדים שלנו את החוויה היהודית הטובה ביותר. זה נכון בחוץ לארץ, אך לא פחות מכך בארץ: אם הילד יראה שאבא מתלהב ממשחק כדורגל יותר מסעודת שבת עם המשפחה, בתת-מודע הוא תמיד יחוש שכדורגל חשוב יותר מהיהדות. ואם אבא רוצה שהילד יגדל עם ערכים, הוא חייב להפוך אותם למשהו חיובי ומהנה שייחרת בזכרונו של הילד לנצח.

קריאה מהנה!

הרב מנדי קמינקר