האזהרה שהזהרנו מלכפור בחובות שאנו חייבים ובפקדונות שהפקדו אצלנו, והוא אמרו: "ולא תכחשו" (שם יט, יא), ונתבאר שבממון הכתוב מדבר.

ולשון ספרא: "לפי שנאמר: 'וכחש בה ונשבע על שקר' (שם ה, כב) למדנו עונש, אזהרה מנין? תלמוד לומר: 'לא תכחשו'". וכבר ידעת שהכופר בפיקדון פסול לעדות אף על פי שלא נשבע, לפי שעבר על אמרו יתעלה: "לא תכחשו".

וכבר נתבארו גם דיני מצווה זו בכמה מקומות במסכת שבועות.