האזהרה שהזהרנו מלגנוב גבולות הקרקעות, והוא שלא נשנה את הגבול שבינינו לבין זולתנו עד שיהא אפשר לטוען לטעוון [לעצמו] את קרקע זולתו. והוא אמרו יתעלה: ",לא תסיג גבול רעך',

והלא כבר נאמר: 'לא תגזל'. ומה תלמוד לומר 'לא תסיג'? מלמד שכל העוקר תחומו של חברו - עובר בשני לאווין. יכול אף בחוצה לארץ? תלמוד לומר: 'בנחלתך אשר תנחל בארץ' (שם). בארץ ישראל עובר בשני לאווין; בחוצה לארץ אינו עובר אלא משום לאו אחד" - כלומר: לא תגזל.

הנה נתבאר שלאו זה אינו אלא בארץ ישראל.