האזהרה שהזהרנו מלתבוע את הלווה אם נדע שאינו יכול לפרוע חובו, הוא אמרו יתעלה: "לא תהיה לו כנשה" (שמות כב, כד).

ובגמרא בבא מציעא אמרו: "מנין לנושה בחברו מנה ויודע בו שאין לו, שאסור לעבור לפניו? תלמוד לומר: 'לא תהיה לו כנשה'". ובמכלתא: "לא תהיה לו כנשה - שלא תראה לו בכל זמן".

ודע שלאו זה כולל גם את התובע חוב הריבית, ולפיכך אמרו, שהמלווה בריבית עובר גם על אמרו יתעלה: "לא תהיה לו כנשה", כמו שאבאר לקמן.