תַּנְיָאא
רַבִּי אוֹמֵר וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָב
מְלַמֵּד שֶׁנִּצְטַוָּה מֹשֶׁה עַל הִלְכוֹת שְׁחִיטָה בְּעַל פֶּה (עַיֵּן פְּרִישָׁהג
) דְּהֵיכָן צִוָּהוּ בִּכְתָב.ד
וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר [שְׁמוּאֵל]ה
כָּל טַבָּח שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הִלְכוֹת שְׁחִיטָה אָסוּר לֶאֱכוֹל מִשְּׁחִיטָתוֹ וְאֵלּוּ הֵן הִלְכוֹת שְׁחִיטָה שְׁהִיָּה דְּרָסָה חֲלָדָה הַגְרָמָה וְעִקּוּר כְּדִלְקַמָּן סִימָן כ”ג:
הערות שוליים
א.
חולין כח, א. טור ולבוש ס"א. לכללות הל' שחיטה, פנים וקו"א, ראה ביאורי הלכות.
ג.
ס"ק א. וראה ביאורי הלכות.
ד.
רש"י חולין שם ד"ה כאשר. לבוש שם. וראה גם לקמן סי' ב קו"א סק"ח (מצות השחיטה המסורה לנו בע"פ פירוש הכתוב וזבחת וגו'), ובקו"א ס"ק יד. וראה לקמן סי' כד סק"א (לגבי דרסה, אין ושחט אלא ומשך). משמרת הבית (ז, א). ביאורי הלכות.
ה.
חולין ט, א. טור ושו"ע סי' כג ס"א. וראה גם לקמן סקי"ז.
הוסיפו תגובה