נוסח הברכה: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, הנותן לשכוי בינה, להבחין בין יום ובין לילה.

קריאת הגבר (התרנגול) היא אחד הפלאים שנטע הקב"ה בטבע. הודות לתכונה מופלאה ומיוחדת שהתרנגול ניחן בה, הוא יודע לחוש את הזמן בו אפלת הלילה מפנה את מקומה לאור היום.

אנחנו היהודים הרואים את יד ה' בכל אחד מפלאי הטבע הרבים מספור, מברכים את ה', שנתן לתרנגול (לשכוי) בינה להבחין בשעה בה בוקע ועולה השחר.

בעצם היינו צריכים לברך ברכה זו עם שמיעת קריאתו של התרנגול, כשם שאנו מברכים ברכות דומות, כאשר אנו רואים, או שומעים, תופעות טבעיות מסוימות כגון: רעם, ברק, קשת בענן וכדומה, אשר בכל אלה אנו מכירים גילוי כוח ה' בבריאה. מדוע, איפוא, מברכים אנו מדי בוקר ברכה זו, גם כאשר איננו שומעים את קול קריאתו של התרנגול?

התשובה היא כי בברכה זו, בדומה לשאר ברכות השחר שלאחריה, טמון רעיון עמוק ביותר. יום ולילה, אור וחושך, הנם מושגים נרדפים לטוב ורע, השכלה ובורות, אושר ומצוקה. אנשים החיים "בחושך", הם אלה שאינם יודעים את ה'. חויות קשות מוגדרות בפי הבריות כסיוטי לילה. אנו מכנים בשם "שחר" תקופה חדשה רבת תקוות, הבאה בעקבות תקופה "חשוכה" הרת אסונות.

אם נזכור זאת ובהתחשב בעובדא כי למלה "שכוי" גם משמעות "לב", (ראה איוב ל"ח, ראב"ע) נוכל לחדור לרעיון היותר עמוק של ברכה זו. הלב הוא מקום משכן הרגש והבינה. זו היא הסיבה לכך שאנו מוצאים בתור ביטויים כגון "לב חכם", "לב נבון". כשם שה' נתן לתרנגול את החוש להבחין בין יום ולילה, כך נתן הוא לאדם בינה להבחין בין טוב ורע. כי הרי הבורא חנן את האדם בנשמה אלוקית, המאפשרת לו להתבונן ולהרגיש מה טוב ומה רע.

אכן הפרשן הפוסק המפורסם רבנו אשר בן יחיאל (הרא"ש, שחי בשנים ה'י' - ה'פ"ז, 1250-1327) אומר כי ברכה זו, בעצם, אינה מתיחסת לקריאת התרנגול, אלא לכשרונו של האדם להבדיל בין טוב לרע. מטעם זה מחייבת ההלכה לברך ברכה זו אפילו אם לא שמע אדם קריאת התרנגול מימיו. בכל אופן, מאחר שהתרנגול קורא עם עלות השחר, שובצה ברכה זו בראש ברכות השחר. בכך התבהר הסדר ההגיוני של תפלת שחרית. ראשית אנו מודים למלך מלכי המלכים, הנותן חיים לכל חי, שהחזיר לנו את הנשמה בהקיצנו עם בוקר (מודה אני). אחר כך אנו מודים לבורא העולם, רופא כל בשר, השומר על פעולתו התקינה של גופנו על מערכת אבריו הסבוכה והעדינה (אשר יצר). אנו ממשיכים במתן ביטוי לתשומת לבנו לנשמתנו הטהורה שה' נתן בנו, אשר אנחנו חייבים לשמור על טהרתה, למען תהיה לנו הזכות לחיי עולם (אלוקי, נשמה) ולאחר מכן אנו מגיעים לסידרת ברכות, שהראשונה שבהן היא ביטוי של הודיה לה', שנתן לנו בינה להבחין בין טוב לרע.