דמותה של מלכת-שְׁבָא מוכרת לנו מהביקור יוצא הדופן שערכה בחצרו של שלמה המלך, המתואר בספר מלכים1 ובספר דברי-הימים2, ובו התוודעה לחוכמתו ועוצמת מלכותו. במאמר הבא תכירו 12 עובדות מרתקות על דמותה המסתורית ועל הקשרים שניהלה עם המלך שלמה.

1. היא הייתה מלכה, לא אשת המלך

יתכן ובאותם ימים זו הייתה תופעה חריגה, אבל התלמוד מסיק מתוך הכתובים שמלכת-שְׁבָא לא הייתה אשתו של המלך אלא המלכה בכבודה ובעצמה3.

2. ממלכה עלומה

בשני המקורות המתארים את סיפור ביקורה של מלכת-שְׁבָא בירושלים4 לא מצוין המיקום הגיאוגרפי או מוצאה האתני של מַמלכת-שְׁבָא.

למעשה, השם 'שְׁבָא' מופיע שלוש פעמים בשושלות הקדומות של אבות-האומות המפורטות בספר בראשית: הראשון הוא נכדו של חָם בן נֹחַ, בן בנו רעמה; השני הוא נכדו של עֵבֶר, בן בנו יָקְטָן; והשלישי, נכדו של אברהם אבינו, בן בנו יָקְשָׁן שנולד מאשתו קטורה. אין לנו דרך להוכיח איזה מבין השלושה הוא זה שעל שמו נקראת הממלכה שמלכתה הגיעה לבקר בירושלים.

יש מפרשים המזהים את ארצה של מלכת-שְׁבָא עם תימן של ימינו5 בעוד אחרים מזהים אותה עם אתיופיה6.

3. ושמה 'הר-קיטור'

לפי המדרש7 שמה של המדינה שעליה מלכה מלכת-שְׁבָא היה "הר קיטור".

4. עשירה

למרות שמיקומה ומוצאה האתני לא ידוע לנו בוודאות, ברור לנו מתוך הסיפור שמדובר בממלכה עשירה במרבצי טבע יקרים ונדירים.

המדרש מספר שקיומה של המדינה 'הר קיטור' התגלה לשלמה המלך, שידע לשוחח עם בעלי החיים והעופות, מפיו של "תרנגול הבר" שסיפר לו ארץ רחוקה אשר "עפרה יקר מזהב וכספה נחשב כזבל בשווקים ועומדים בה אילנות מימי בראשית ותושביה הרבים מתהלכים מקושטים בכתרים ואינם יודעים ללחום ולירות בחץ וקשת...".

5. וחכמה

מלבד העושר העצום של הממלכה הרחוקה, היא התברכה גם באנשים חכמים במיוחד שהיו בקיאים במדע הכוכבים והמזלות וגרמי השמיים8.

דווקא משום כך, כאשר שמעה על חוכמתו העל אנושית של שלמה המלך הייתה נחושה לבחון בעצמה האם השמועות הללו נכונות.

6. קפיצת הדרך לירושלים

כשהם מלווים בגמלים עמוסי בשמים יקרים, שפע של זהב ואבנים יקרות, עשו מלכת-שְׁבָא ופמלייתה המורחבת את המסע הארוך עד ירושלים9.

המדרש מספר כי טרם המפגש שלחה מלכת-שְׁבָא איגרת לשלמה המלך וביקשה ממנו שיתפלל עבורם שיזכו ל"קפיצת-הדרך", ואכן הם עשו את דרכם מארצם לירושלים בחצי מזמן ההליכה הרגיל10.

7. רגע המפגש

כשהגיעו לירושלים קיבל את פניהם בניהו-בן-יהוידע, שר צבאו של שלמה המלך. דמותו המרשימה והדרת פניו הטעתה אותם לחשוב שזהו שלמה המלך עצמו.

בניהו בן יהוידע מיהר להעמיד אותה על טעותם. פנתה מלכת-שְׁבָא לשריה ואמרה להם דרך משל "את האריה טרם ראיתם, את רביצתו ראיתם; את שלמה המלך טרם ראיתם, את אחד משריו ראיתם"11.

8. מבחן בחידות

כשהגיע אל המלך שלמה ניגשה לבצע את המבחן שלשמו טרחה להגיע. היא הציגה בפני שלמה חידות שונות כדי לבחון את חוכמתו. הנה כמה מאותן חידות12 :

מלכת-שְׁבָא: מהו עפר מן האדמה אשר כמים נשפך ואת הבית מאיר?

שלמה המלך: נפט13.

מלכת-שְׁבָא: מהו שברוח נרעש וכאַגְמון ניגמש, תפארת הגבירים וגנאי האביונים, כבוד המתים וקלון החיים, שמחת העופות ואימת הדגים?

שלמה המלך: פשתן14.

מלכת-שְׁבָא: מהן שבעה שיוצאים ותשעה נכנסים, שניים מוזגים ואחד שותה?

שלמה המלך: מחזור ההולדה של אישה15.

מלכת-שְׁבָא: מי האישה שאמרה לִבְנָהּ "אביך – אבי; זְקֵנְךָ – בעלי; אתה – בני; ואני – אחותך"?

שלמה: כל אחת משתי בנותיו של לוט16.

בנוסף לחידות המילוליות, ניסתה מלכת-שְׁבָא לאתגר את שלמה המלך גם בחידות מעשיות. באחת מהן, הציגה בפניו מספר ילדים וילדות קטנים שכולם באותו גובה וכולם לבושים בתלבושת זהה, וביקשה ממנו לזהות מי מהם זכרים ומי נקבות. שלמה המלך רמז לעבדיו שיביאו לו אגוזים וקליות ופיזרם לפני הילדים. הבנים הרימו את שולי הבגד ואספו לתוכו את האגוזים שליקטו מהרצפה, ואילו הבנות נמנעו להרים את הבגד מתוך צניעות טבעית ובמקום זאת אספו את האגוזים והקליות לתוך צעיפיהן.

9. ללא רוח

תשובותיו החכמות והקולעות של שלמה, בית המקדש המפואר והסדר והפאר שאפיינו את חצר הארמון הותירו אותה המומה. היא אמרה לשלמה: "אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּאַרְצִי עַל דְּבָרֶיךָ וְעַל חׇכְמָתֶךָ. וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי לַדְּבָרִים עַד אֲשֶׁר בָּאתִי וַתִּרְאֶינָה עֵינַי, וְהִנֵּה, לֹא הֻגַּד לִי הַחֵצִי! הוֹסַפְתָּ חׇכְמָה וָטוֹב אֶל הַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי!"17.

בעקבות התפעלותה היא שיבחה את שם ה' אלוקי ישראל על בחירתו בשלמה למלך על ישראל.

10. חליפת מתנות

בתום הביקור העניקה מלכת-שְׁבָא לשלמה המלך 120 כיכרות זהב, שפע של בשמים ואבני-חן יקרות ונדירות. הכתוב מעיד שירושלים לא ראתה עד אז כמות בשמים עצומה שכזו.

שלמה מלך מצידו העניק לה שפע רוחני ולימד אותה חכמה וגם נתן לה מתנות שונות מגידולי ארץ ישראל שלא היו מצויים בארצה18.

11. יש דעה שהם התחתנו

לפי אחת המסורות19 מלכת-שְׁבָא התגיירה ונישאה לשלמה המלך ונולדה להם בת משותפת. למפרע התברר שגיורה לא היה כֵּן ונועד רק לצורך הנישואין עם שלמה וכאשר שבה למולדתה נטשה את האמונה היהודית וחזרה לאליליה20.

הבת שנולדה מהם הייתה אימו של נבוכדנצר שכעבור 400 שנה נעשה מלך-בבל והחריב את ירושלים ואת בית המקדש שבנה שלמה בעצמו21.

12. שלל ללא מלחמה

סיפור ביקרה של מלכת-שְׁבָא מתוך הערצתה כלפי שלמה, מלמדים אותנו על עוצמתה של מלכותו. בניגוד לדוד אביו, שנאלץ לנהל מלחמות תכופות עם אויביו, תקופת מלכותו של שלמה התאפיינה בשלום, שלווה ושגשוג. זו לא הייתה רק תקופה של שקט בטחוני מול אויבים שאינם מעיזים להרים ראש בפני עוצמתו, אלא הרבה יותר מזה: עוצמתו גרמה ליריביו להתכופף בפניו ולהגיש לו שלל נכסים ומשאבים מבלי שיצטרך להפעיל אליהם כוח.

שתי הגישות הללו מאפיינות את צורת החיים היהודית עד לימינו. בדרך כלל, כדי לגייס יכולות ולכוון את ניצול האנרגיה שמזדמנת לנו לעבודת ה', נֵאַלץ להיאבק מול נטיות טבעיות מסוימות הדורשות את שלהן; אך לעתים המאבקים הללו מתייתרים מאיליהם ומתעורר בנו חשק ספונטני לבצע מצווה, לעשות מעשה חסד או להשקיע זמן בלימוד תורה. זה קורה כאשר העוצמה הרוחנית של המעשה מושכת אליה באופן אוטומטי את האנרגיה והחשק, כמו שעוצמת וחוכמתו מלכותו של שלמה המלך משכו אליו את מלכת-שְׁבָא ממלכתה הרחוקה22.