פרק ט

1וּמַֽלְכַּת־שְׁבָ֗א שָֽׁמְעָה֘ אֶת־שֵׁ֣מַע שְׁלֹמֹה֒ וַתָּב֣וֹא לְנַסּוֹת֩ אֶת־שְׁלֹמֹ֨ה בְחִיד֜וֹת בִּירֽוּשָׁלִַ֗ם בְּחַ֣יִל כָּבֵ֣ד מְאֹ֡ד וּ֠גְמַלִּים נֹֽשְׂאִ֨ים בְּשָׂמִ֧ים וְזָהָ֛ב לָרֹ֖ב וְאֶ֣בֶן יְקָרָ֑ה וַתָּבוֹא֙ אֶל־שְׁלֹמֹ֔ה וַתְּדַבֵּ֣ר עִמּ֔וֹ אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִם־לְבָבָֽהּ:
לנסות את שלמה: אם אמת מה ששמעה מחכמתו ובאה לנסותו:
בחידות: כמו (שופטים י״ד:י״ב) אחודה נא לכם חידה דשמשון:
2וַיַּגֶּד־לָ֥הּ שְׁלֹמֹ֖ה אֶת־כָּל־דְּבָרֶ֑יהָ וְלֹֽא־נֶעְלַ֚ם דָּבָר֙ מִשְּׁלֹמֹ֔ה אֲשֶׁ֧ר לֹ֥֥א הִגִּ֖יד לָֽהּ:
ולא נעלם דבר: כיון שראתה שהגיד לה הכל לא נעלם דבר ממה ששאלה אשר הגיד לה אז הודתה על השמועה כי אמת שמעה ובתרגום מגלת אסתר שם כתובים קצת מן החידות אשר שאלתו:
3וַתֵּ֙רֶא֙ מַלְכַּת־שְׁבָ֔א אֵ֖ת חָכְמַ֣ת שְׁלֹמֹ֑ה וְהַבַּ֖יִת אֲשֶׁ֥ר בָּנָֽה:
4וּמַֽאֲכַ֣ל שֻׁלְחָנ֡וֹ וּמוֹשַׁ֣ב עֲבָדָיו֩ וּמַֽעֲמַ֨ד מְשָֽׁרְתָ֜יו וּמַלְבּֽוּשֵׁיהֶ֗ם וּמַשְׁקָיו֙ וּמַלְבּ֣וּשֵׁיהֶ֔ם וַֽעֲלִיָּת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יַֽעֲלֶ֖ה בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה וְלֹא־הָ֥יָה ע֛וֹד בָּ֖הּ רֽוּחַ:
ומאכל שלחנו: ברבורים ומיני מעדנים העולים על שלחנו לרוב:
ומושב עבדיו: שכל אחד ואחד היה מכיר את מקומו כשהיו יושבים על השולחן ורואי פני המלך תדיר לא היה א' רשאי לישב במקום חבירו כל ימי חייו:
ומעמד משרתיו: כל אחד ואחד היה מחזיק במעמד שלו ובשירות שלו ולא היה משנה למחר:
ומלבושיהם: לא כמלבושיהם שהם לבושים היום לובשים למחר:
ומשקיו: רוב משקיו:
ועליתו: מסלות עליותיו אשר יעלה עליהם מביתו לבית ה':
ולא היה עוד בה רוח: שהיתה סבורה שאין חכמה בכל המלכיות כי אם בארצה וכמו חכמיה כי ארצה במזרח ולפיכך הם חכמים ביותר לפי שמסתכלין במזלות כדאיתא בפרק קמא דראש השנה לדידן מכסי סיהרא י"ח שעו' דארץ ישראל במערב בבל וזהו שכתוב ותרב חכמת שלמה מכל חכמת בני קדם שהם היו במזרח כדכתיב ויהי בנסע' מקדם (בראשית י"א) ומכל חכמת מצרים שהיו מכשפים חרטומים ואשפים וחכם היה בטיי"ר כך כתיב בפסיקתא טייר הוא ל' ערבי ובויקרא רבה בפ' בן המצרי כי עוף השמים יוליך את הקול (קהלת) זה עורב וחכמת טויארי:
5וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ אֱמֶת֙ הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֖עְתִּי בְּאַרְצִ֑י עַל־דְּבָרֶ֖יךָ וְעַל־חָכְמָתֶֽךָ:
6וְלֹֽא־הֶֽאֱמַ֣נְתִּי לְדִבְרֵיהֶ֗ם עַ֚ד אֲשֶׁר־בָּ֙אתִי֙ וַתִּרְאֶ֣ינָה עֵינַ֔י וְהִנֵּה֙ לֹ֣א הֻגַּד־לִ֔י חֲצִ֖י מַרְבִּ֣ית חָכְמָתֶ֑ךָ יָסַ֕פְתָּ עַל־הַשְּׁמוּעָ֖ה אֲשֶׁ֥ר שָׁמָֽעְתִּי:
חצי מרבית: רבוי חכמות:
7אַשְׁרֵ֣י אֲנָשֶׁ֔יךָ וְאַשְׁרֵ֖י עֲבָדֶ֣יךָ אֵ֑לֶּה הָעֹֽמְדִ֚ים לְפָנֶ֙יךָ֙ תָּמִ֔יד וְשֹֽׁמְעִ֖ים אֶת־חָכְמָתֶֽךָ:
8יְהִ֨י יְהֹוָ֚ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּר֔וּךְ אֲשֶׁ֣ר| חָפֵ֣ץ בְּךָ֗ לְתִתְּךָ֚ עַל־כִּסְאוֹ֙ לְמֶ֔לֶךְ לַֽיהֹוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּאַֽהֲבַ֨ת אֱלֹהֶ֚יךָ אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ לְהַֽעֲמִיד֣וֹ לְעוֹלָ֔ם וַיִּתֶּנְךָ֚ עֲלֵיהֶם֙ לְמֶ֔לֶךְ לַֽעֲשׂ֖וֹת מִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָֽה:
9וַתִּתֵּ֨ן לַמֶּ֜לֶךְ מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֣ים| כִּכַּ֣ר זָהָ֗ב וּבְשָׂמִ֛ים לָרֹ֥ב מְאֹ֖ד וְאֶ֣בֶן יְקָרָ֑ה וְלֹ֚א הָיָה֙ כַּבֹּ֣שֶׂם הַה֔וּא אֲשֶׁר־נָֽתְנָ֥ה מַלְכַּת־שְׁבָ֖א לַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹֽה:
10וְגַם־עַבְדֵ֚י חוּרָם֙ (כתיב חיּרָם֙) וְעַבְדֵ֣י שְׁלֹמֹ֔ה אֲשֶׁר־הֵבִ֥יאוּ זָהָ֖ב מֵֽאוֹפִ֑יר הֵבִ֛יאוּ עֲצֵ֥י אַלְגּוּמִּ֖ים וְאֶ֥בֶן יְקָרָֽה:
עצי אלגומים: מפרש בפסיקת' כתוב אחד אומר אלמוגים וכתוב אחד אומר אלגומים אלא אלגומים שמם ונקרא אלמוגים לפי שהיה מתמוגג ונכפף מתוך רכיכתו כמו כוסות שהוא נכפף מתוך חשיבתו:
11וַיַּ֣עַשׂ הַ֠מֶּלֶךְ אֶת־עֲצֵ֨י הָֽאַלְגּוּמִּ֜ים מְסִלּ֚וֹת לְבֵֽית־יְהֹוָה֙ וּלְבֵ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ וְכִנֹּר֥וֹת וּנְבָלִ֖ים לַשָּׁרִ֑ים וְלֹֽא־נִרְא֥וּ כָהֵ֛ם לְפָנִ֖ים בְּאֶ֥רֶץ יְהוּדָֽה:
מסלות: מדרגות (ובמלכים א' י') כתיב מסעד כדרך שעושין לעולין בדרך מעלות ומדרגות וי"א מסעד ומסילה אחד הם:
וכנרות ונבלים לשרים: י"א לבני לוי המשוררים בכלי שיר ור' אליעזר זצ"ל פי' לשרים המשוררים לטייל לפני המלך דוגמא (שם ד') ויהי שירו חמשה ואלף הם שירות של חול שעשה לשורר לפניו לטייל והוא שכתוב (לקמן ל"ה) ויקונן ירמיה על יאשיהו ויאמרו כל השרים והשרות וגו':
12וְהַמֶּ֨לֶךְ שְׁלֹמֹ֜ה נָתַ֣ן לְמַֽלְכַּת־שְׁבָ֗א אֶת־כָּל־חֶפְצָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁאָ֔לָה מִלְּבַ֖ד אֲשֶׁר־הֵבִ֣יאָה אֶל־הַמֶּ֑לֶךְ וַתַּֽהֲפֹ֛ךְ וַתֵּ֥לֶךְ לְאַרְצָ֖הּ הִ֥יא וַֽעֲבָדֶֽיהָ:
מלבד אשר הביאה: משום כבוד מלכי יהודה כתיב כאן דמשמע שהיא נתנה לו יותר ממה שנתן לה ובמלכים (שם י) כתיב מלבד אשר נתן לה כיד המלך דברים המצויין בא"י ואינם מצויין במקומ':
13וַיְהִי֙ מִשְׁקַ֣ל הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁר־בָּ֥א לִשְׁלֹמֹ֖ה בְּשָׁנָ֣ה אֶחָ֑ת שֵׁ֥שׁ מֵא֛וֹת וְשִׁשִּׁ֥ים וָשֵׁ֖שׁ כִּכְּרֵ֥י זָהָֽב:
14לְבַ֞ד מֵֽאַנְשֵׁ֧י הַתָּרִ֛ים וְהַסֹּֽחֲרִ֖ים מְבִיאִ֑ים וְכָל־מַלְכֵ֚י עֲרָב֙ וּפַח֣וֹת הָאָ֔רֶץ מְבִיאִ֛ים זָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף לִשְׁלֹמֹֽה:
לבד מאנשי התרים: שהיו דואגים לעבור ממדינה למדינה וממלכו' למלכות בלא תייר והיו נותנים לו שכר תייר:
והסוחרים מביאים: שהיו מביאי' לו ע"י עלילה כדי לראות חכמתו:
15וַיַּ֨עַשׂ הַמֶּ֧לֶךְ שְׁלֹמֹ֛ה מָאתַ֥יִם צִנָּ֖ה זָהָ֣ב שָׁח֑וּט שֵׁ֚שׁ מֵאוֹת֙ זָהָ֣ב שָׁח֔וּט יַֽעֲלֶ֖ה עַל־הַצִּנָּ֥ה הָֽאֶחָֽת:
מאתים צנה: צנה מקפת את האדם משלש רוחותיו הוא שכת' (תהילים ה׳:י״ג) כצנה רצון תעטרנו:
זהב שחוט: זהב רך ונוח להרקע מרוב חשיבותו שנטוה כחוט:
שש מאות זהב: שש מאות זהובים והוא שש מנים שהזהב הוא הדינר:
16וּשְׁלֹֽשׁ־מֵא֚וֹת מָֽגִנִּים֙ זָהָ֣ב שָׁח֔וּט שְׁלֹ֚שׁ מֵאוֹת֙ זָהָ֔ב יַֽעֲלֶ֖ה עַל הַמָּגֵ֣ן הָֽאֶחָ֑ת וַיִּתְּנֵ֣ם הַמֶּ֔לֶךְ בְּבֵ֖ית יַ֥עַר הַלְּבָנֽוֹן:
יער הלבנון: בית גדול בנה שלמה בירושלים כדמוכח לקמן וכל אותם מגיני' לקח שישק ומריבוי עצי הלבנון הגדולים עשאן כדכתיב במלכים (א' ז') ויבן את בית יער הלבנון על ארבע טורי ארזים ושם נתן אותם מגינים והוא שכתוב ותבט ביום ההוא אל נשק בית היער (ישעיהו כ״ב:ח׳):
17וַיַּ֧עַשׂ הַמֶּ֛לֶךְ כִּסֵּא־שֵׁ֖ן גָּד֑וֹל וַיְצַפֵּ֖הוּ זָהָ֥ב טָהֽוֹר:
כסא שן: שן של פיל:
18וְשֵׁ֣שׁ מַֽעֲל֣וֹת לַ֠כִּסֵּא וְכֶ֨בֶשׁ בַּזָּהָ֚ב לַכִּסֵּא֙ מָֽאֳחָזִ֔ים וְיָד֛וֹת מִזֶּ֥ה וּמִזֶּ֖ה עַל־מְק֣וֹם הַשָּׁ֑בֶת וּשְׁנַ֣יִם אֲרָי֔וֹת עֹֽמְדִ֖ים אֵ֥צֶל הַיָּדֽוֹת:
ושש מעלות לכסא: מדרגות לעלות בו:
וידות מזה ומזה על מקום השבת: כמין מקלות מפאה לפאה מימין ומשמאל ולסמוך זרועותיו עליהם:
ושנים אריות עומדים אצל הידות: של זהב וכל צורת הכסא וצורת החיות שבכסא מפורש בתרגום של מגילת אסתר:
19וּשְׁנֵ֧ים עָשָׂ֣ר אֲרָי֗וֹת עֹֽמְדִ֥ים שָׁ֛ם עַל־שֵׁ֥שׁ הַמַּֽעֲל֖וֹת מִזֶּ֣ה וּמִזֶּ֑ה לֹא־נַֽעֲשָׂ֥ה כֵ֖ן לְכָל־מַמְלָכָֽה:
ושנים אריות עומדים אצל הידות: של זהב וכל צורת הכסא וצורת החיות שבכסא מפורש בתרגום של מגילת אסתר:
20וְ֠כֹל כְּלֵ֞י מַשְׁקֵ֨ה הַמֶּ֚לֶךְ שְׁלֹמֹה֙ זָהָ֔ב וְכֹ֗ל כְּלֵ֛י בֵּֽית־יַ֥עַר הַלְּבָנ֖וֹן זָהָ֣ב סָג֑וּר אֵ֣ין כֶּ֗סֶף נֶחְשָׁ֛ב בִּימֵ֥י שְׁלֹמֹ֖ה לִמְאֽוּמָה:
21כִּֽי־אֳנִיּ֚וֹת לַמֶּ֙לֶךְ֙ הֹֽלְכ֣וֹת תַּרְשִׁ֔ישׁ עִ֖ם עַבְדֵ֣י חוּרָ֑ם אַחַת֩ לְשָׁל֨וֹשׁ שָׁנִ֜ים תָּב֣וֹאנָה| אֳנִיּ֣וֹת תַּרְשִׁ֗ישׁ נֹֽשְׂאוֹת֙ זָהָ֣ב וָכֶ֔סֶף שֶׁנְהַבִּ֥ים וְקוֹפִ֖ים וְתֽוּכִּיִּֽים:
שנהבים: שן פיל ופיל עצמו:
וקופים: מע"ר קאצ"ן:
ותוכיים: טווסין:
22וַיִּגְדַּל֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה מִכֹּ֖ל מַלְכֵ֣י הָאָ֑רֶץ לְעֹ֖שֶׁר וְחָכְמָֽה:
ויגדל המלך שלמה וגו': לקיים מה שאמר לו וגם אשר לא שאלת אתן לך גם כבוד (מלכים א ג׳:י״ג):
23וְכֹל֙ מַלְכֵ֣י הָאָ֔רֶץ מְבַקְשִׁ֖ים אֶת־פְּנֵ֣י שְׁלֹמֹ֑ה לִשְׁמֹ֙עַ֙ אֶת־חָכְמָת֔וֹ אֲשֶׁר־נָתַ֥ן הָֽאֱלֹהִ֖ים בְּלִבּֽוֹ:
וכל מלכי הארץ וגו': לקיים מה שאמר לו הנה נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא יהיה (שם):
24וְהֵ֣ם מְבִיאִ֣ים אִ֣ישׁ מִנְחָת֡וֹ כְּלֵ֣י כֶסֶף֩ וּכְלֵ֨י זָהָ֚ב וּשְׂלָמוֹת֙ נֶ֣שֶׁק וּבְשָׂמִ֔ים סוּסִ֖ים וּפְרָדִ֑ים דְּבַר־שָׁנָ֖ה בְּשָׁנָֽה:
והם מביאים איש מנחתו: על ידי עלילה שבאים לשמוע חכמתו כי אין כבוד לבוא לפני המלך ריקם, דוגמת ולא יראה את פני ה' ריקם (דברים ט״ז:ט״ז):
נשק: כלי זיין:
25וַיְהִ֨י לִשְׁלֹמֹ֜ה אַרְבַּעַת֩ אֲלָפִ֨ים אֻרְי֚וֹת סוּסִים֙ וּמַרְכָּב֔וֹת וּשְׁנֵֽים־עָשָׂ֥ר אֶ֖לֶף פָּֽרָשִׁ֑ים וַיַּנִּיחֵם֙ בְּעָרֵ֣י הָרֶ֔כֶב וְעִם־הַמֶּ֖לֶךְ בִּירֽוּשָׁלִָֽם:
ויניחם בערי הרכב ועם המלך בירושלים: מקצתם ועבר על לא ירבה לו סוסים:
26וַיְהִ֥י מוֹשֵׁ֖ל בְּכָל־הַמְּלָכִ֑ים מִן־הַנָּהָר֙ וְעַד־אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים וְעַ֖ד גְּב֥וּל מִצְרָֽיִם:
27וַיִּתֵּ֨ן הַמֶּ֧לֶךְ אֶת־הַכֶּ֛סֶף בִּירֽוּשָׁלִַ֖ם כָּֽאֲבָנִ֑ים וְאֵ֣ת הָֽאֲרָזִ֗ים נָתַ֛ן כַּשִּׁקְמִ֥ים אֲשֶׁר־בַּשְּׁפֵלָ֖ה לָרֹֽב:
28וּמֽוֹצִיאִ֨ים סוּסִ֧ים מִמִּצְרַ֛יִם לִשְׁלֹמֹ֖ה וּמִכָּל־הָֽאֲרָצֽוֹת:
29וּשְׁאָר֙ דִּבְרֵ֣י שְׁלֹמֹ֔ה הָרִֽאשֹׁנִ֖ים וְהָאַֽחֲרוֹנִ֑ים הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־דִּבְרֵי֙ נָתָ֣ן הַנָּבִ֔יא וְעַל־נְבוּאַ֞ת אֲחִיָּ֣ה הַשִּֽׁילוֹנִ֗י וּבַֽחֲזוֹת֙ יֶעְדּ֣וֹ (כתיב יֶעְדֹּ֣י) הַחֹזֶ֔ה עַל־יָֽרָבְעָ֖ם בֶּן־נְבָֽט:
על דברי נתן: ויהי בלילה ההוא ויהי דבר ה' אל נתן וגומר (שמואל ב י״ב:כ״ה) עד ויקרא שמו ידידיה:
ועל נבואת אחיה השילוני: (מלכים א י״א:כ״ט) שקרע ממנו המלכות ונתנה לירבעם:
30וַיִּמְלֹ֨ךְ שְׁלֹמֹ֧ה בִירֽוּשָׁלִַ֛ם עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֖ל אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָֽה:
על כל ישראל ארבעים שנה: מה שאין כן בדוד שבחברון מלך ז' שנים ובירושלים שלשים ושלש:
31וַיִּשְׁכַּ֚ב שְׁלֹמֹה֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקְבְּרֻ֕הוּ בְּעִ֖יר דָּוִ֣יד אָבִ֑יו וַיִּמְלֹ֛ךְ רְחַבְעָ֥ם בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו: