בס"ד. ר"ד בעת סעודת מוצאי יום הכיפורים, ה'תשכ"ח.

רשימה פרטית בלתי מוגה

א. א' המסובים סיפר אודות הצ"צ1, שפעם הורה הרופא שלא יתענה בת"ב, ואף שקיבל את דעתו, הנה בפועל התענה כל היום, ואמר למהרי"ל (ששאל מדוע לא קיים הוראת הרופא), שביוהכ"פ אסור לאכול, ואילו בת"ב אי אפשר לאכול2. ושאל הנ"ל, הרי גם בת"ב מותר לאכול ע"פ ציווי הרופא כמו ביוהכ"פ? – וענה כ"ק אדמו"ר שליט"א:

בת"ב – הנה נוסף על האיסור לאכול, ישנו גם הצער על חורבן ביהמ"ק. ולכן, אע"פ שמצד ציווי הרופא אין איסור לאכול, מ"מ, מצד הצער כו' לא הי' יכול לאכול.

ב. בהמשך להמדובר אודות הבדלה במוצאי יוהכ"פ שהרביים היו מדייקים להבדיל בעצמם ולשתות כל הכוס3 – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

יש מאמר של ר' אייזיק מהאָמיל4 שבו מבאר החילוק בין הבדלה בכל השנה להבדלה דמוצאי יוהכ"פ, ומבאר גם הענין שדוקא בהבדלת מוצאי יוהכ"פ יש צורך בנר ששבת5.

ג. כ"ק אדמו"ר שליט"א דיבר אודות ירידת משה מההר עם לוחות שניות6 :

איתא באחרונים7 שענין זה לא הי' יכול להיות ביוהכ"פ עצמו, כיון שאסור לטלטל את הלוחות מההר למחנה ישראל8, ועכצ"ל שהי' במוצאי יוהכ"פ.

אבל באמת אפשר לומר, שכל הענין דיוהכ"פ התחדש כשבנ"י קיבלו לוחות שניות, וא"כ, באותו יוהכ"פ שבו רק ניתנו לוחות שניות ע"י הקב"ה, אבל בנ"י לא קיבלום עדיין, לא הי' עדיין איסור טלטול כו'9.

אלא שעדיין יש מקום לומר, שכיון שמשה קיבל כבר את הלוחות, הנה להיותו שלוחם של בנ"י, כמ"ש10 "אנכי עומד בין ה' וביניכם", הרי זה נחשב כמו שגם בנ"י קיבלו את הלוחות, ובמילא חל כבר יוהכ"פ ודיניו (ועפ"ז יהי' צורך לתרץ כדברי האחרונים הנ"ל).

ד. דובר גם אודות מעלת כל יו"ט בזמנו, שאז נמשכים כל הענינים על ידו, ולכן כל יו"ט בזמנו הוא יו"ט הכי נעלה11.

ה. דובר גם אודות הנהגת רבותינו נשיאינו בנוגע לסעודה ואמירת דא"ח במוצאי יוהכ"פ12 (וא' המסובים הזכיר אודות סעודה (והתוועדות) גדולה שנערכה במוצאי יוהכ"פ שנת תרפ"ח13 ). וכ"ק אדמו"ר שליט"א הזכיר המאמר של רבינו הזקן עה"פ14 "מי כה' אלקינו בכל קראנו אליו", אליו ולא למדותיו15, וכן המאמר שנדפס בביכל תקס"ב16.

ו. דובר גם אודות סדר הדברים בנוגע לבנין ביהמ"ק וקיבוץ גלויות, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

הרמב"ם17 פוסק להלכה שתחילה יבנה משיח מקדש במקומו, ואח"כ יקבץ נדחי ישראל. אבל יש מדרשי חז"ל18 שבהם נאמר שתחילה יהי' קיבוץ גלויות ואח"כ בנין ביהמ"ק.

כשהוזכר הפסוק19 "בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס" – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: בפסוק זה גופא יש מחלוקת אם הפירוש הוא "בונה ירושלים ה'" ואז "נדחי ישראל יכנס", או שהפירוש הוא "בונה ירושלים ה'" כי "נדחי ישראל יכנס" (שכבר נתכנסו הגלויות מקודם לכן)18.