אִי הָכִי הַאי לְאֶחָד מִמִּשְׁפַּחַת מַטֵּה אָבִיהָ וְאִמָּהּ מִיבְּעֵי לֵיהּ אִי כְּתִיב הָכִי הֲוָה אָמֵינָא אֲפִילּוּ אִיפְּכָא קָא מַשְׁמַע לַן
תַּנְיָא בְּסִבַּת הַבֵּן וְתַנְיָא בְּסִבַּת הַבַּעַל תַּנְיָא בְּסִבַּת הַבֵּן וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמַּטֶּה אֶל מַטֶּה בְּסִבַּת הַבֵּן הַכָּתוּב מְדַבַּר
אַתָּה אוֹמֵר בְּסִבַּת הַבֵּן אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּסִבַּת הַבַּעַל כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה מִמַּטֶּה לְמַטֶּה אַחֵר הֲרֵי בְּסִבַּת הַבַּעַל אָמוּר הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמַּטֶּה אֶל מַטֶּה בְּסִבַּת הַבֵּן הַכָּתוּב מְדַבֵּר