מֵעִנְיָנָא לְעִנְיָנָא הָכִי נָמֵי דְּקָמוּ וַהֲדַר יְתִיבוּ וְהִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף בְּשָׂדֶה עִנְיָן וּמֶחֱצָה:
הָאִשָּׁה אֶת בְּנָהּ וְכוּ׳ הָא תּוּ לְמָה לִי הָא תְּנָא לֵיהּ רֵישָׁא הָאִישׁ אֶת אִמּוֹ וְהָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ
הָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּאִשָּׁה אֶת בְּנָהּ דּוּמְיָא דְּאִשָּׁה אֶת בַּעְלָהּ מָה אִשָּׁה אֶת בַּעְלָהּ אֵין הַבַּעַל יוֹרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ בַּקֶּבֶר אַף אִשָּׁה אֶת בְּנָהּ אֵין הַבֵּן יוֹרֵשׁ אֶת אִמּוֹ בַּקֶּבֶר לְהַנְחִיל לָאַחִין מִן הָאָב
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן דְּבַר תּוֹרָה הָאָב יוֹרֵשׁ אֶת בְּנוֹ וְאִשָּׁה יוֹרֶשֶׁת אֶת בְּנָהּ שֶׁנֶּאֱמַר מַטּוֹת מַקִּישׁ מַטֵּה הָאֵם לְמַטֵּה הָאָב מָה מַטֵּה הָאָב אָב יוֹרֵשׁ אֶת בְּנוֹ אַף מַטֵּה הָאֵם אִשָּׁה יוֹרֶשֶׁת אֶת בְּנָהּ