מן הסתם כו'. אףא אם כוונת המג"א שםב כרמ"א שם,ג דאי אפשר ליקנות יין בכל סעודה,ד מכל מקום הטור כתב כןה בקידוש. ואף שטעם זה אינו מפורש בדבריו, מכל מקום כיון שהדבר מבואר מלשון הרמב"םו ומדעת סמ"גז ובית יוסף שםח שהכל תלוי ברוב אנשי העיר שמשתמשים את השכר במקום תשמישו של יין, ולפי דעתםט אף שהיין מצוי בחנות אין בכך כלום אם הרוב משתמשים בשכר במקום יין, וכן הוא גם כן לפי דעת הטור בשם יש מפרשים, העתקתי דעתם ביחד לסמוך עליהם המנהג, וכן בדעת המרדכי.י

אבל דעת ראבי"ה שהובא בהגהות מיימוניותיא שהביא המג"א,יב היא כרשב"ם,יג דלא מיקרי חמר מדינה אא"כ אין יין מצוי כלל בעיר, ובברכת המזון דוקא סבירא ליהיד להקל כשרוב העיר קובעים עליו סעודתם, ולא משום דמיקרי חמר מדינה אלא משום דהכי גרסינן בהדיא בגמראטו ולא אמרן כו'. עיין בהגהות מיימוניות פרק ז' מהלכות ברכות.טז

ומסתימת רמ"א בסימן רצ"ו,יז ובסימן תפ"ג כתביח אין לו יין כו', משמע אפילו יש יין בעיר,יט מדלא כתב שם כמו הכאכ ואם יין בעיר כו', אלא ודאי דמ"ש בסי' קפ"[ב] ואי אפשר לקנות כו',כא לרווחא דמילתא כתב כן, לצאת אף להרשב"ם.כב או כיון דלא אפשר לברכת המזון גם להבדלה אין צריך, דמאי שנא מברכת המזון, שהרי בברכת המזון אין צריך אפילו פעם אחת בשבוע, אע"ג דאפשר, וע"כ משום דמאי שנא פעם זה משאר הפעמים, אם כן הוא הדין להבדלה. וכל זה לקיים המנהג אבל לדינא צ"ע. ועיין במ"ש בסי' תפ"ג:כג