מה שמותר כו'. אף שהמג"אא למדה לכאורה מס"ג בש"ע, והתם לא שרי אלא בתנאים המבוארים גבי חזרה שעודה בידו ושתהיה רותחת אף לרמ"אב אם נטלה מבעוד יום, מכל מקום ממה שכתב המג"א וכן משמע בסי' שי"ח ס"ח וסט"ו מבואר דאפילו תבשיל קר שריג דבהכי מיירי התם, ואם כן הוא הדין להניחה על גבי קרקע דלא מיתסר אלא משום שמושיב לכתחלה בשבת,ד והתםה שרי אפילו לכתחלה. וכן כתב המג"א בהדיא סוף סי' רנ"טו דאפילו תבשיל קר שרי בדבר המפסיק,ז ומשמע אפילו לכתחלה, מדלא הצריך שיסירו מהכירה משחשכה, וגם בלאו הכי כיון שנצטנן לגמרי הרי זה כמושיב בתחלה כמו שכתב המג"א בסקל"ו, והוא הדין לסלקא דעתך השתאח אפילו בלא דבר המפסיק. ולהכי הזכיר כאן המג"א מגיד משנה פכ"ב,ט להודיענו דדמי למה שכתב המגיד משנהי שהעתיק המג"א בסקל"ג דאפילו לכתחלה שרי התם.

והא דהכא בס"ג בש"ע לא התיר אלא חזרה, יש לומר כמו שכתב המג"א סי' שי"ח סקכ"ו לחלק בין תבשיל חם שיש בו רוטביא לצלי דהיינו שאין בו רוטב אע"פ שנצטנן לגמרי, דבהכי מיירי התם בס"ח והכא בס"ה (דמהכא הקשה המג"א,יב וטעות סופר נפל שם וצ"ל בסימן רנ"ג ס"ה, דעל ס"ג לא תירץ כלום, ועוד דמס"ג לא קשיא מידי שלא התיר אלא בתנאי החזרה ושם בס"ז לא מיירי כלל בחזרה עיין שם במג"א סקכ"ד. ואפשר לקיים הגירסא ולומר דראייתו מס"ג אינה אלא להוכיח דהוה כגרופה, ואם כן אמאי אסר בס”ז, דאין לומר משום דמניחו לכתחלה, דהא בס"ח הכריע להקל בזה, אבל לענין גרופה אפשר דאין ראייה מס"ח דבתבשיל קר לחממו שאינו ראוי להתבשל שם שהרי אין בו רוטב והוא קר אין לחוש לחיתוי שאף בלא חיתוי יתחמם, אבל בתבשיל חם שיש בו רוטב חיישינן שיחתה להוסיף בבישולו, ועל זה תירץ לחלק לענין לכתחלה בין ס"ח לס"ז וסי' רנ"ג ס"ג.יג אלא דלפי זה לשון צלי אינו מדוקדק, דבס"ח מיירי בתבשיל אבל כאן בס"ה מיירי באפוייד ונקרא צליטו).

ואיך שיהיה, מכל מקום לפי מה שהעלה המג"א שםטז להקל בין בתבשיל קר בין בתבשיל חם, אם כן הוא הדין על גבי מעזיבה המפסקת או דבר אחר המפסיק על גבי תנור, וכמשמעות דבריו בסוף סי' רנ"ט.יז דאף אם תימצי לומר שאף לפי מסקנת המג"א שם בסי' שי"ח אפילו הכי בס"ג לא שרי אלא בתנאי חזרה, משום דתוך הקדרה הריקנית גרע טפי מעל גבי קדרה הטמונהיח או על גבי המיחם שעל האש,יט ולא מהני הקדירה הריקנית אלא לענין דהוה ליה כגרופה אבל לא לענין להושיב בתחלה, מכל מקום על גבי התנור ודאי דפשיטא דדמי טפי לעל גבי המיחם מדדמי לתוך הקדרה הריקנית. ואף אם תימצי לומר דהא דגרע טפי בקדירה ריקנית היינו משום שהיא ככירה,כ שהכירה הוא מקום הראוי לבישול בתחלה ואיסור הושבה בתחלה הוא משום שנראה כמבשל לכתחלהכא כמ"ש רז"הכב ור"ן,כג מכל מקום על גבי תנורכד פשיטא דאינו מקום הראוי לבישול כלל בתחלה ודמי ממש למיחם שעל האש,כה אם לא משום הכירא כמו שכתב המג"א:כו