בס"ד. ש"פ נח, ב' דר"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
(הנחה בלתי מוגה)
להבין ענין עיגולים ויושר, הנה מבואר במאמר דש"פ נח בביכל מאמרי אדמו"ר הזקן (שהשנה היא שנת המאה וחמישים להסתלקות-הילולא שלו), בכתי"ק של אדמו"ר האמצעי עם הגהות של הצ"צ1, שההפרש בין עיגולים, שהו"ע שאין בו התחלקות, בלי אשר ימצא ראש וסוף, ליושר, שהו"ע הקו וחוט שיש בו מעלה ומטה כו', יובן מההפרש שבין אופנים לשרפים, שגם הם בבחי' עיגולים ויושר, שהרי האופנים הם כמו בחי' עיגולים, כמ"ש2 כאשר יהי' האופן בתוך האופן, כמו אופן המתגלגל כו', והשרפים הם בחינת יושר, כמ"ש3 שרפים עומדים.
ב) והענין בזה, דהנה, החילוק בין שרפים לאופנים הוא, שהשרפים אומרים קדוש קדוש קדוש גו' מלא כל הארץ כבודו4, דקדוש פירושו מובדל, והיינו, שהם משיגים שאוא"ס ב"ה קדוש ומובדל מהם, להיותם נבראים מוגבלים שגם השגתם היא בהגבלה כו', אלא שיודעים שמלא כל הארץ כבודו, כבוד בגימטריא ל"ב5, והו"ע6 ל"ב נתיבות חכמה7 שבתורה, שעי"ז נמשך למטה בארץ כו'. אבל האופנים, שנקראים אופני הקודש8, קודש שלמעלה מקדוש9, אומרים ברוך כבוד הוי' ממקומו10, והיינו, שאומרים ברוך, ולא קדוש, שאינו מובדל מהם, ואומרים שיתברך ויומשך כבוד הוי' ממקומו, פי' ממקומו העצמי (כפי שהוא קדוש ומובדל).
אך צריך להבין, שהרי ידוע שהשרפים הם בבריאה, והאופנים הם בעשי'11, וא"כ, השרפים הם למעלה מאופנים12.
הוסיפו תגובה