כשרואים את הרב לב לייבמן מראשון לציון חובק את ספרו השלישי המוקדש כולו לניגון 'ארבע בבות' של מייסד חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מליאדי, קשה להאמין שהוא לא נולד בכפר חב"ד, אלא דווקא במוסקבה שתחת השלטון הקומוניסטי הכפרני.

הוא נולד במוסקבה לפני 34 שנים, לאב מהנדס אלקטרוניקה ולאם רופאת עיניים, אבל מלבד החריצות הגדולה והרצון להגיע להישגים אישיים, הוא לא שמע בבית מילה על יהדותו, או בכלל על יהדות. "ההורים שלי השקיעו בי את כל הכוח, המרץ והזמן הפנוי שהיה להם, וכשהבחינו בגיל 5 שיש לי חוש מוסיקלי, הם שלחו אותי למורה פרטי למוסיקה שאישר את האבחון שלהם, ושנה בלבד לאחר מכן – כשאני בגיל שש, נשלחתי ללימודים בקונסרבטוריון למוזיקה מפורסם במוסקבה."

יחד עם ההתקדמות בקריירה הצעירה שהחלה לפרוח, ובניגוד לרוב יהודי רוסיה, לייבמן היה בר מזל גם בנוגע לגילוי של יהדותו באותה תקופה אפילה. העובדה שהם התגוררו בשכונת "מרינה רושצ'ה" שבמרכזה שכן בית הכנסת החב"די הוותיק שפעל גם בימים הקשים ביותר, עמדה לצדם ואביו שנחשף לבית הכנסת החל לבקר בבית הכנסת הקטן למרות שהיה מדובר בסיכון למקום עבודתו.

הביקורים של אביו חיברו את המשפחה לזהות היהודית שלה. "עד היום אני זוכר את סדר פסח הציבורי שנערך על ידי חב"דניקים מקומיים בשנת 1989, ואני זוכר שאהבתי במיוחד את המצות העגולות"...

כשהיה בן 8, מיד עם פתיחת שערי ברית המועצות מיהרו הוריו, עלו לארץ והשתכנו בראשל"צ. את השורות הבאות לייבמן מספר די באדישות אבל יש בהן כי ללמד על הרקורד המוסיקלי המשובח שלו ועל הרמה המקצועית הגבוה שניחן בה. "בארץ המשכתי כמובן את לימודי הנגינה שלי שהתמקדו בחליל צד ובחלילית בקונסרבטוריון ת.א., כשאת לימודי התיכון שלי העברתי בתיכון 'שבח מופת למחוננים' בתל אביב. בגיל 16 השתתפתי בתחרות בין לאומית לנגינה בחלילית".

לב מנגן בקונסרבוטריון
לב מנגן בקונסרבוטריון

מעבר לישיבה

עד היום הוא לא יודע כיצד זה קרה, אבל בין לבין נבטה גם ההצלחה הרוחנית שלו כשההשגחה הפרטית הפגישה בין אביו לבין הרב יצחק גרוזמן - שליח הרבי לראשון לציון, והשניים קבעו כי הרב משה – אחיו של הרב יצחק ילמד תורה את לייבמן הצעיר מיד לאחר בר-המצווה שלו.

"למרות שהייתי בפריחה מקצועית ומצאתי עניין רב בלימוד המוזיקה, לימוד התורה היה מה שדיבר אלי באמת. בשלב מסוים נמשכתי מאד ללימוד התורה ובמיוחד נשאבתי ללימוד החסידות. ביקור שלי בישיבת 'תומכי תמימים' המרכזית בכפר חב"ד הביא להחלטה ברורה שזה המקום שלי, בכל מחיר, והפכתי לתלמיד מן המניין.

"כעת, הייתה השאלה מה יהיה על החינוך המוזיקלי שרכשתי. האם הגיע סופו? אבל היום אני יכול לומר בפה מלא, שדווקא בישיבה החב"דית שבה ניתן דגש רב על לימוד ניגונים רבים מאוד – כפי שהנושא הזה בא לידי ביטוי בתורת ובחסידות חב"ד, מצאתי את העומק האמיתי של עולם המוזיקה בכלל, וכפי שהוא מוצג במאמרי חסידות רבים, בפרט.

...והפעם עם ציצית וכיפה.
...והפעם עם ציצית וכיפה.

"לאחר 8 שנים בישיבה התחתנתי והתחלתי לעסוק בריכוז כל החומר על משנת המוזיקה במקורות התורניים.

"בשל הרקע המוזיקלי שלי כבוגר קונסרבטוריון למוזיקה, אחרי שיצאתי מכותלי הישיבה החלטתי לנצל את החיבור שלי לעולם הנגינה, ולהשתמש בזה לצורך של קדושה. מה בדיוק – עדיין לא ידעתי, אבל בסופו של דבר הוצאתי את הספר הראשון שלי, "נגינה לאור החסידות", ואחריו את הספר שני, "לנגן בהיכלו" על כל הפן המוזיקלי של בית המקדש."

הספר הראשון חקר לעומק את תורת הניגון שבחסידות, ולא התמקד בניגון מסוים אלא בעצם היחס לנגינה. בתורת חב"ד יש עשרות או אפילו מאות מאמרי חסידות המתייחסים לפן הפנימי של הניגון, והספר הזה מביא קטעים מתוך המאמרים האלו ומגלה עד כמה היחס לניגון בחב"ד הוא רחב, עמוק ועשיר וכמה כל מוזיקאי וכל אדם יכול ללמוד ממנו.

הספר השני, עוסק בפן המוזיקלי של בית המקדש, שירת ונגינת הלויים. למרבה הפלא לא היה קיים עד כה ספר שימצה את כל הסוגיה, והספר מאגד את כל המקורות ומעיד על כך שהרקע המוזיקלי של העם היהודי הוא, ככל הנראה, המשוכלל ביותר בין כל תרבויות המוזיקה העתיקה הידועות לנו כיום. במאמרי אדמו"ר האמצעי של חסידות חב"ד, נמצאים תיאורים עד לפרטי פרטים אפילו– מה היו הלויים מרגישים בשעת הנגינה על הדוכן.

מה מיוחד בניגוני חב"ד?

לייבמן מסביר שניגוני חב"ד המכילים למעלה מ-400 ניגונים הם אוצר בלום. "התשובה לשאלה מה מיוחד בניגוני חב"ד, מתחברת היטב עם התשובה לשאלה – מה מיוחד בחסידות חב"ד: העומק, ההתבוננות, התשוקה והשמחה הבלתי מוגבלת. כשם שכל מאות הספרים של תורת חב"ד מיוסדים על תורת מייסד החסידות - האדמו"ר הזקן, כך מאות ניגוני חב"ד מושתתים על עשרת הניגונים של אדמו"ר הזקן, שמהווים את היסודות לאופיו של הניגון החב"די. יוצא לי להיפגש לפעמים עם מוזיקאים מחוגים אחרים, מבצעים, מפיקים ומלחינים, ואני נוכח שגם הם רואים את הייחודיות שבניגוני חב"ד וחלקם מנגנים, מבצעים או שרים אותם מידי פעם לקהל שלהם".

הרב לב לייבמן
הרב לב לייבמן

אבל נראה שלייבמן הכי מתגאה דווקא בספרו החדש. השלישי. ת'כלס, מי היה מאמין שניתן לכתוב ספר שלם על ניגון אחד? אבל זה קרה.

ספר שלם על ניגון אחד

"ניגון ארבע בבות הוא "ניגון הניגונים" של אדמו"ר הזקן, ושל ניגוני חב"ד" מסביר לייבמן "עשיתי עבודת מחקר מקיפה מאוד במהלך העבודה על הספר מצאתי ביאורים תורניים מופלאים, מחקרים של מוזיקולוגים שכתבו בהתפעלות על ניגון ארבע בבות ושלל סיפורים הממחישים את סגולתו הנדירה וכוח השפעתו של הניגון. קיבוץ כל החומר יחד מעלה תמונה ייחודית מאד על הניגון. נדמה שניגון זה זכה לביאור הארוך, המפורט והעמוק ביותר שנמצא ליצירה מוזיקלית, לא רק בספרות חב"ד כי אם במקורות יהודיים בכלל. ידיד אמר לי בעקבות הקריאה בספר, שמהיום הוא שומע את הניגון אחרת לגמרי, ושזו הזדמנות ראשונה מסוגה להיחשף אל העולמות שמאחורי הצלילים". אבל מעבר להכל, הרב לייבמן רואה בעבודה ובהשקעה הרבה על הספר בעיקר "זכות גדולה שנפלה בחלקי. כעת כל אחד יוכל להכיר את סודו של הניגון, שעד היום היה חתום".

אולי תנסה לתמצת לנו, מה בעצם מיוחד בניגון הזה?

"אדבר במושגים קצת רוחניים. מצד אחד הניגון הזה הוא גבוה מאוד ולכן לא מנגנים אותו בכל הזדמנות אלא רק בהזדמנויות מיוחדות ונדירות – בדיוק כפי שלא נכנסו לקודש הקודשים בכל הזדמנות וללא הכנה, אבל מצד שני, יש בניגון הזה משהו שנתן להגדירו כ"למטה מטה עד אין תכלית", מהבחינה הזו שהניגון המיוחד הזה שייך לכולם ויכול לעורר כל יהודי, אפילו כזה הנמצא במצב הרוחני הקשה ביותר.

"בשנה שעברה הזדמן לי לנסוע להתוועדות י"ט כסלו עם נהג מונית חסדי חב"ד. לשאלתי, הוא אמר שהוא מנצל את הניגונים במהלך נסיעותיו, כאמצעי להשפעת יהדות על אנשים. הרעיון שלו הוא, שבמקום שהנוסע ישמע כרגיל את מה שמשמיעים ברדיו – פוליטיקה, בלאגן, וויכוחים ועצבים, הם יזכו להתבשם בניגון שייתן להם השראה לנשמה. הוא הוציא חבילה של דיסקים של ניגוני חב"ד, ושיתף אותי בתופעה מעניינת שהוא צופה בה: בזמן הנסיעה הוא משמיע את הניגונים לכל מיני נוסעים, אבל כאשר הוא שם את ניגון 'ארבע בבות' , התגובה הגורפת היא שלכל אורך הניגון משתרעת דממה, וגם אם באמצע מצלצל הטלפון – הנוסע מכבה את הצלצול עד סיום הניגון. זה בעצם "ניסוי" שנערך על ציבור לא דתי, שאין לו מושג מוקדם מה היא היצירה המוזיקלית שהוא שומע כרגע, אבל הוא מבין שמדובר במשהו גבוה ומיוחד."

הספר מיועד לכולם. בספר יש פרק "שמועות וסיפורים" סביב הניגון, יש סקירה מקיפה על הפן המוזיקלי של אדמו"ר הזקן בתחנות השונות בדברי ימיו, רשימת סגולותיו של הניגון ולוח שנה מיוחד – עם כל המועדים בהם נגנו את הניגון במחיצת הרבי מליובאוויטש (כאמור, מפני קדושתו של הניגון הוא מושר רק בהזדמנויות מיוחדות). מטבע הדברים יש בספר חלקים שיהיו מעניינים במיוחד לעוסקים בחסידות, ולאידך – חלקים שיהיו מובנים בעיקר לאלו שיש להם בסיס בתורת המוזיקה, אך גם חלקים אלו נכתבו בשפה שווה לכל נפש, בשביל שכל המתעניין יוכל לצלול גם הוא אל התוכן האינסופי שמאחורי הצלילים.

למרות שהספרים מראים איזה איש מוזיקאי מחונן 'איבד' עולם המוזיקה הכללי מרגע שהרב לייבמן בחר להתמקד בעולם הנגינה החסידי, הוא דווקא משוכנע שהמקום שבו הוא נמצא היום הוא המקום הנכון, שבו הוא יוכל להשפיע יותר מכל על עולם המוזיקה. "החלום שלי הוא להביא את המוזיקה החב"דית לכלל המוזיקאים, כדי שיראו מהו ניגון אמיתי". במסגרת הזו, הוא מתכנן להוציא עוד סדרת ספרים רחבה שתוקדש לשאר ניגוני חב"ד, כשכל ניגון יקבל יחס שיכלול כמה וכמה פרקים... בתכנון, לאחר הכירות חיצונית עם הניגון יוסבר מי חיבר אותו, באיזו תקופה, באיזה מקום, איך נקרא הניגון, מי היה מתפלל בעודו מנגן את הניגון, ואחרי כל אלו תתחיל מה שהוא מכנה "החתירה אל הפנימיות של הניגון".

"כל בבא, כל משפט וכל תנועה בניגון נושאת משמעות והלך רוח ואני רוצה להביא אותם בפני הציבור. העבודה העיקרית שלי כעת מתמקדת ומתחילה קודם באותם ניגונים שיש עליהם ביאור בחסידות, שעל יסודות אלו ניתן להקביל בין התוכן הפנימי והרוחני לבין התווים של הניגון ולהפתעתי, או שלא... שוב ושוב, זה מצליח".

כשלייבמן מסיים את דבריו, ניתן לשמוע את כמיהתו לעידן שיבוא – עם מוזיקה חדשה משלה. "אדמו"ר הזקן היה נשמה גבוהה - נשמה שנתנה טעימה מאורו של משיח, גם ניגוניו יש בהם מן הנגינה העתידה, מהשירה העשירית שתישמע בעולם בקרוב ממש, כשיבוא משיח צדקנו".

צפו בלב לייבמן מבצע את הניגון "אנעים זמירות":