הכל התחיל מזה שקיבלתי טלפון מידידה מקסימה שמארגנת מפגש קבוע ומיוחד לנשים שבו אני מלמדת יהדות מידי שבוע, היא צילצלה לומר לי שהם קונות לי מתנה לחג, אבל מכיוון שאינן יודעות מה אני רוצה וחשוב להם שהמתנה תמצא חן בעיני אז בבקשה שאומר להם באיזו מתנה אני מעוניינת.
כמובן שאמרתי לה מיד שאני לא רוצה שיקנו כלום ואין צורך, אבל היא התעקשה ו...לא היה לי שמץ של מושג מה לענות.
משום מה, תמיד כשאני נשאלת שאלות בסגנון הזה, פתאום לא זוכרת שום דבר שאני רוצה או צריכה; פתאום נדמה לי שיש לי הכל.
היא נתנה לי אולטימטום של חצי שעה לחזור אליה עם תשובה ברורה. החצי שעה הזו הביאה לי הרבה מאוד תובנות.
חשבתי על זה שלמרות שכולנו יודעים ש'שונא מתנות יחיה' - כולנו מאוד אוהבים מתנות, ולא רק שאוהבים מתנות אלא אוהבים כשהשני מצליח להביא לנו במתנה בדיוק את מה שרצינו בלי שאמרנו לו ולפעמים מבלי שידענו בעצמינו שזו המתנה שאותה אנו רוצים.
(אז נכון, זה קורה לעיתים נדירות ובדרך כלל קורה ההפך ואנו מקבלים מתנות שאין לנו בהם שום צורך ומעולם לא רצינו אותם ואז אנחנו מגיבים בחיוך מזויף ותוך כדי חושבים איך נצליח להפטר בהקדם מהדבר הזה שקיבלנו)
אם כך למה כשמישהו שואל מה אני רוצה כמתנה כל כך קשה לי לענות? ולמה לפחות אצלי המתנה שווה הרבה פחות אם אני הזמנתי אותה? ולמה אני אף פעם לא מצליחה לענות בצורה ברורה מה אני רוצה שיקנו לי במתנה?
חשבתי והגעתי למסקנה שפעמים רבות אנחנו לא יודעים מה באמת אנחנו רוצים, לא יודעים מה הכי טוב עבורינו, לכן קשה לנו לענות.
בנוסף, אנחנו אוהבים להרגיש שחשבו עלינו, המחשבה שמאחורי המתנה מעצימה אותה והופכת אותה להרבה יותר מרגשת. אני יודעת שהאדם שהביא אותה התאמץ ובדק מה בדיוק ישמח אותי, ולא הלך סתם כך לחנות ובאופן טכני וחסר רגש קנה את החפץ הראשון שראה כדי לצאת ידי חובה ולתת לי מתנה.
ואז הבנתי משהו נפלא:
אנחנו בתור בני אדם מתקשים לדעת מה באמת אנחנו רוצים, מה באמת טוב לנו. ומאוד שמחים כשמישהו אחר מצליח לעשות זאת עבורינו, אם כי כמו שכבר אמרנו זה קורה לעיתים רחוקות, מכיון שגם הצד השני הוא בן אדם והיכולות שלו בסופו של דבר מוגבלות.
אבל האלוקים, הוא תמיד יודע מה טוב עבורינו, גם כשאנחנו לא יודעים וגם כשנדמה לנו שאנו כן יודעים. תמיד הוא זה שיודע ונותן לנו את ההכי טוב והכי נכון שיכול להיות.
איזה מזל שהוא לא בא ושואל אותנו מה אנחנו רוצים לשנה החדשה – הרי לעולם לא היינו מצליחים לענות בצורה מדויקת.
כמה טוב שהוא דואג לנו ונותן לנו את הטוב ביותר ותמיד יודע מה המתנה הנכונה עבורינו!
במקרה הזה התפקיד שלנו הוא רק לא לקלקל, לא לבקש ולהתפלל על מתנות ממוקדות אלא לבקש טוב בידיעה ברורה שהוא יודע מהו הטוב שלנו.
הכרתי בחורה שהתפללה במשך שנים שתתחתן עם בחור מסוים, עד שהבינה את הטעות והחלה להתפלל שתתחתן עם האדם הנכון לה, ואז זכתה והתחתנה עם בחור אחר – שמסתבר שהוא הוא היה המיועד לה, וכל זמן שהתפללה על מישהו ספציפי אחר לא איפשרה לבן הזוג האמיתי שלה להגיע אליה .
***
כעת לפני ראש השנה – יום המלכת הקב"ה למלך עלינו, היום בו נקבע דיננו, תפקידנו לבקש את הדברים הנכונים, כדי שנזכה לקבל את כל השפע והטוב שרוצים לתת לנו מלמעלה.
לשמוח שהאלוקים לא שואל אותנו מה אנחנו רוצים לשנה החדשה, לזכור שמכיון שהוא אבינו ואנחנו בניו הוא רוצה בשבילנו את הטוב ביותר, ולהכין את הכלים כדי לקבל את השפע שיורעף עלינו – ע"י שננצל את ימי ראש השנה לתפילה, לאמירת תהילים, לשמיעת תקיעות השופר (זו מצוות היום בראש השנה).
ובהמשך, כשנקבל את המתנות, נדע להעריך אותם כמו שאנו מעריכים את המתנה המושלמת שמביא לנו חבר מבלי שנגיד לו מה רצינו. עלינו לדעת להעריך את המתנות וגם לנצלן נכונה ולהפיק מהן את מירב התועלת.
ישנו סיפור עממי על כפרי שהציל את המלך, וכאות הערכה נתן לו המלך את הדבר היקר ביותר לליבו: את ציפור השיר שלו שטיפח במשך שנים, ציפור מופלאה שקול נגינתה היה ידוע בכל העולם.
לאחר מספר חודשים עבר המלך באזור מגוריו של הכפרי והחליט לבקר אותו. הכפרי התרגש מאוד מביקור המלך וכמובן כיבד אותו ככל יכולתו. ואז שאל המלך: "נו, איך נהנת מהמתנה היקרה שנתתי לך, מה אתה אומר על הציפור הנפלאה שלי?" – "אה," אמר הכפרי. "מאוד נהננו ממנה, עוד באותו יום כשהגענו הביתה אשתי הכינה ממנה מטעמים לכל בני המשפחה. היא הייתה מאוד טעימה..." כולנו יכולים לתאר לעצמינו מה הרגיש המלך באותו רגע.
ואת זאת בדיוק עלינו לזכור, כדי שנהיה חכמים מספיק להודות לקב"ה על המתנות הנפלאות והמדויקות שהוא נותן לנו כעת בתחילתה של שנה חדשה ונשתמש בהן באופן הנכון והטוב ביותר, באופן שישמח את המלך, ויוכיח לו שאנו ראויים למתנותיו.
***
חצי שעה עברה, היא לא ויתרה, ובסופו של דבר אמרתי לה איזו מתנה אני אשמח לקבל (מי יכולה לנחש?) היא הביאה בדיוק את מה שביקשתי ומאוד שימחה אותי, ומבלי שידעה גרמה לי להגיע לתובנות מרתקות ולהודות לקב"ה על כל המתנות הנפלאות שהוא מרעיף עלינו בכל רגע ורגע...
מאחלת לכולם שנה טובה ומתוקה, שנה של שפע מתנות מבורא עולם שנדע להעריך ולנצל, שנה שבה לא נזדקק למתנות בשר ודם, שנה שבה נזכה תמיד לתת ובשפע, שנה של שמחה, בריאות ואושר, שנה של גאולה.
נ.ב. אל תשכחו ללכת לבית הכנסת יחד עם כל בני המשפחה ולשמוע תקיעת שופר, המצווה המיוחדת של ראש השנה! בתי חב"ד ברחבי העולם ישמחו לסייע לכם לקיים מצווה מיוחדת זו.
כתוב תגובה