הוא היה חבר בקבוצת מרגלים בוגדנית אך נטל יוזמה ואומץ ונשאר נאמן למשימתו. הוא ביקר במערת המכפלה ולבסוף היה הראשון שייסד ישוב יהודי בחברון.

זהו כלב בן יפונה, בן לשבט יהודה עליו תוכלו ללמוד במאמר שלפניכם.

מרגל אחד נגד כל השאר

אחד מהסיפורים המוכרים ביותר בחומש הוא סיפור המרגלים בו נטל כלב תפקיד מכריע. היה זה כאשר בני-ישראל ביקשו לשלוח מרגלים לארץ כנען כהכנה לכיבוש הצפוי. משה רבינו – בהסכמת האלוקים – בחר שנים עשר אנשים מובחרים, איש מכל שבט, ושלח אותם לרגל את הארץ.

כבר מתחילת השליחות דברים החלו להשתבש. עשרה מתוך הקבוצה החליטו כי כניסה לארץ היא דבר מפחיד מדי וכי עליהם להניא את העם ממעשה מטופש שכזה. רק שניים נשארו נאמנים למשימה. יהושע בן נון, תלמידו המובהק של משה שקיבל את ברכתו, וכלב בן יפונה.

כלב היה אז בן ארבעים1 .

ההשראה והאומץ

בעוד יהושע קיבל את השראתו ממשה רבינו בעצמו, מהיכן נטל כלב את הכוח להתנגד לקבוצת המרגלים? הפסוק משתמש במילים2 "ויבא עד חברון", והתלמוד3 לומד מכך שכלב עשה את דרכו לבדו לחברון למערת המכפלה כדי להשתטח על קברי האבות והאמהות ולהעתיר בתפילה לבורא העולם שיתן לו כוח לעשות את הדבר הנכון.

הוא השתמש בכוח הזה מאוחר יותר, כאשר המרגלים סירבו להביא עמם אל המדבר את פירות הארץ העסיסיים והגדולים4 . הוא שלף את חרבו ואמר להם "או שתהרגו אותי, או שאהרוג אתכם" ואילץ אותם לקחת את הפירות. יהושע וכלב עצמם סחבו אשכול ענבים, ובזוהר5 מתואר כיצד למרות גודלו העצום באופן ניסי הוא היה קל למשא.

כשהם שבו אל המדבר ודיווחו על המסע, עשרת המרגלים הדגישו עד כמה מסוכנת תוכניתו של משה רבינו להיכנס אל הארץ. הם הסיתו את העם נגד משה רבינו, אבל אז כלב השתיק אותם.

"האם זה הדבר היחיד שעשה לנו משה?" הוא צעק. כולם השתתקו, בטוחים שהוא מבקש ללבות את אש המחלוקת. אבל אז הוא המשיך: "הרי הוא הוציא אותנו ממצרים, קרע לנו את הים והאכיל אותנו את המן; אין ספק שאם הוא יוביל אותנו אל הארץ, עלו נעלה ונוכל לה!"

כך התמודדו כלב ויהושע לבדם מול ציבור זועם ומוסת. המדרש6 מציין שבכל המקומות בהם מוזכרים יהושע וכלב מוזכר יהושע ראשון, אך פעם אחת מוזכר כלב לפני יהושע. הדבר נועד להורות שהם היו שווים בגדלותם.

את סוף הסיפור כולנו יודעים: בורא העולם גזר על עם ישראל לנדוד במדבר ארבעים שנה, כנגד ארבעים הימים שארך מסע הריגול, ורק בסופם הם יכלו להיכנס אל הארץ.

מרגל ולוחם

ארבעים שנה לאחר-מכן אנו שוב מוצאים את כלב בתפקיד ריגול. היה זה לאחר שמשה רבינו נפטר לבית עולמו ויהושע בן נון הפך להיות המנהיג החדש. לפני פרוץ מלחמת הכיבוש שלח יהושע שני מרגלים לעיר יריחו. אחד משני המרגלים היה כלב7 .

הוא גם נטל חלק פעיל במלחמה, כשהוא אומר ליהושע כי למרות גילו המבוגר (85) עדיין כוחו במתניו והוא יכול להוריש את הענקים בהרי יהודה. הוא קיבל מיהושע אור ירוק וכבש את העיר חברון וגלילותיה8 . עיר נוספת שהוא ביקש לכבוש הייתה קרית ספר שהיוותה אגוז קשה לפיצוח. כלב הכריז שמי שיצליח לכבוש את העיר יזכה לקבל את בתו עכסה לאשה ויהפוך להיות חתנו9 .

הצהרתו זו של כלב לא נעשתה בחכמה, שכן אדם לא ראוי היה עלול לכבוש את העיר ולהפוך לחתנו10 . בסופו של דבר עתניאל בן קנז, אחיו של כלב, הצליח לכבוש את העיר והפך להיות חתנו.

משפחתו של כלב

כאמור, בתו של כלב הייתה עכסה. נאמר עליה11 ש"כל הרואה אותה כועס על אשתו" בשל צניעותה המופלגת12 .

בספר דברי הימים13 מובאים תולדות חייו של אדם בשם כלב בן חצרון, המזוהה ככלב בן יפונה14 . שמות נשותיו הן עזובה ואפרת, ולפי פירוש רש"י מדובר באותה אישה – מרים הנביאה שלקתה בצרעת ולאחר-מכן התרפאה ממנה. נולדו להם כמה ילדים, בהם גם חור, אביו של בצלאל האמן שהכין את כלי המשכן.

אם תאמינו, תוכלו

זמן קצר לאחר שהיגר הרבי לארצות הברית והצטרף למאמצי חמיו להחיות את היהדות ביבשת החדשה, כתב הרבי את הדברים הבאים15 (בעיבוד חופשי):

"ישנם אנשים הטוענים שארצות הברית היא ארץ זבת חלב ודבש, היא מלאה בתענוגים גשמיים וזה מה שמעניין את תושביה. כיצד אם כן ניתן לגשת ליהודי ולשכנע אותו לחיות חיים של תורה ומצוות, הלא המקום לא מתאים לכך?

"זהו, רחמנא ליצלן, היפך האמונה. שכן אם רק נאמין ונחליט לפעול בכך, נצליח.

"כמו שאמר כלב: עלה נעלה – ולכן בדרך ממילא יכול נוכל לה."