אבל ביהדות

משניות לאזכרה ולעילוי נשמה לפי אותיות האלף בית. יש לומר את הפרקים המתחילים באותיות המרכיבות את השם העברי של הנפטר/ת

תפילת הקדיש נאמרת פעמים רבות במשך התפילות, אך ה'קדיש' המפורסם ביותר הוא זה שנאמר על ידי יתומים, והוא מכונה בשם קדיש יתום. יהודים רבים שלא באים לבתי הכנסת באופן קבוע, משתדלים לעשות זאת בשנה לאחר פטירת ההורים כדי לכבד את זכרונם

ספר הלכה שנכתב במאה ה-12 על ידי אחד מבעלי התוספות הגדולים (פרשני התלמוד), רבנו יהודה החסיד, אומר שאסור לנעול נעלים של מת. אולם כלל זה נתפרש בדרכים שונות

ביהדות מתייחסים לבית העלמין במלוא הכבוד, ויש אף קוד התנהגות מיוחד לביקור בו.

מוות הוא אירוע טראגי ועצוב בכל גיל ובכל מצב, אך כאשר אדם נפטר לבית עולמו, חשוב מאוד לעשות הכול כדי להעניק לו או לה את הכבוד האחרון. כאן תוכלו למצוא מידע על הקבורה ועל ההלוויה ביהדות - ושלא נדע

האם יכולות פעולותיו בעולם הפיזי להשפיע על מי שהלך לעולם הרוח? התשובה היא כן רבתי, וניתן להבין זאת אף טוב יותר על ידי בחינת תפילת הקדיש עצמה

הבנתי כי החניטה אסורה ביהדות, אך בחומש נאמר כי יוסף ציווה את הרופאים לחנוט את יעקב אביו, והוא עצמו אף הוא נחנט לאחר מותו?

אנו עומדים לבקר במזרח אירופה, בעיירה שם קבורה סבתי. לצערנו, בית העלמין חרב לגמרי ועליו נסלל כביש. האם מותר לנו להתפלל במקום? והאם יש איזו תפילה מיוחדת שיש לומר

מאמינים בעולם הבא, אבל ממעטים לעסוק בו. מאמר על יחס היהדות למוות וחידלון

שלום כבוד הרב. השאלה שלי בנוגע לקבורת בת באותה חלקה של אביה ז"ל. האם לפי ההלכה צריכה לעבור תקופה מסויימת בין תאריך פטירת האב לתאריך פטירת הבת?

מה למד מוני אנדר מכתיבה על נושא בכלל לא סימפטי.

מה קורה אחרי המוות? למה שמים אבנים על מצבות? כיצד מסבירים לילדים? ועוד שאלות בנושאי אבלות

איך אפשר להכיל אבדן של ילד? הנחמה הכפולה לשכול ההורי: הילדים אינם שלנו, הם פיקדון חיים בידינו; ולחייו של הילד הייתה משמעות, גם אם המשימה שלו בעולם הייתה קצרה וחטופה.

יש למנהג הזה כמה סיבות מעניינות מאד, גם לפי הקבלה

בהיסטוריה היהודית היה מנהג ללבוש שחור באבל אבל היום צריך להימנע מכך

לפי ההלכה, האבלים קורעים את הבגד העליון שלהם. למה בעצם? בכתבה תמצאו כמה סיבות מעניינות מאד

בקבורה יהודית נוהגים להלביש את המת לפני הקבורה בבגדי פשתן לבנים הנקראים תכריכים. למה עושים את זה?