מדוע אנשים מסוימים מוצאים סיפוק ביהדות בעוד לאחרים היא מביאה שעמום ושיממון? מדוע האמונה והדת מרגשות ומרתקות אנשים מסוימים בעוד אחרים לא נמשכים אליהם כלל? מדוע הדת מביאה לאדם אחד שמחה אך עבור רעהו היא מהווה נטל מעיק בלבד?

אדם אחד לא יכול לתאר לעצמו להתחיל את היום בלי הנחת תפילין, ואילו האחר לא ראה את התפילין שלו מאז מסיבת בר המצווה שלו לפני 40 שנה. אישה אחת מצפה בכיליון עיניים ללכת לבית הכנסת, ואילו האחרת מצפה בכיליון עיניים לסיום התפילה כדי שתוכל לצאת משם. מדוע?

השבוע אנו קוראים על מצוות פרה אדומה, שהיא המצווה הדורשת מן המקיים אותה אמונה מוחלטת. זוהי מצווה 'חוקתית' שהסיבה לקיומה עדיין נמצאת בבחינת מסתורין. עליי להודות שרעיון לקיחת אפר פרה אדומה ופיזורו על אדם מסוים כדי שאדם זה יהפוך לטהור מבחינה רוחנית הוא בהחלט רעיון מעניין ובלתי שגרתי.

על פי המדרש, אלוקים הבטיח למשה שהוא יגלה לו את המשמעות הסודית של המצווה הזאת, אך הוא יעשה זאת רק לאחר שמשה יקבל אותה עליו כצו שמימי. אם הוא יקבל אותה מתוך אמונה, הוא יקבל גם את הזכות להבין את סיבת המצווה.

למעשה, קיימות תשובות כמעט לכל השאלות הקשורות ליהדות. לעיתים תכופות אני נפגש באנשים המגדירים עצמם כ'ספקנים' הנדהמים לגלות שדברים שפסלו מזמן הם למעשה בעלי עומק פילוסופי רב ולהם משמעות סימבולית עשירה. אבל קיים לכך תנאי מקדים: הספקן צריך להיות מוכן להקשיב. תוכלו לשמוע הסבר אינטלקטואלי המנוסח בבהירות, אך אם אינכם מוכנים מנטאלית לקבל שההקשבה עלולה ללמד אתכם רעיון חדש, רוב הסיכויים שלא תתרשמו ביותר מן ההסבר הזה. ברגע שאנו חדלים מלהתנגד ומקבלים שיתכן ולרעיון לו אנו מאזינים קיים תוקף פנימי, היהדות הופכת לדבר ההגיוני ביותר בעולם.

זוהי עובדה פסיכולוגית שביכולתנו להבין כל דבר אם רק נרצה להבין אותו. אך אנו לא מגלים בנושא כל עניין, ניתקל שוב ושוב במחסומים מנטאליים. הרבי מליובאוויטש השישי, רבי יוסף יצחק שניאורסון הסביר בכך את העובדה שאיש עסקים פיקח עשוי לשבת בשיעור תלמוד ולמצוא עצמו מתאמץ להבין עקרונות בסיסיים של ההיגיון התלמודי. מדוע אותו אדם, שמסוגל להמציא רעיונות מבריקים בתחום העסקים, לא מצליח לעקוב אחר רעיון פשוט בשיעור התלמוד? התשובה, כך אומר הרבי, היא שאיש עסקים זה לא מגלה עניין אמיתי בנושא הנלמד. אבל אילו נושא זה היה חשוב לו לפחות כמו הפקת רווחים כספיים, הוא בהחלט היה עשוי להפוך לראש ישיבה!!

לכן, באותו אופן שבו האלוקים אמר למשה שהוא יוכל להבין את משמעות מצוות הפרה האדומה אך ורק אם יקבל אותה מתוך אמונה, כך גם אלו שבאמת ובתמים רוצים להבין את היהדות יצליחו בכך רק אם הם ישתכנעו במישור מסוים כי מדובר במוצר טוב וראוי.

כאשר למדתי בישיבה נהגתי תמיד לנסות להשתתף בסופי השבוע השנתיים שבהם נערכו "מפגשים עם חב"ד" לסטודנטים באוניברסיטה. היו בהחלט מפגשים שאורגנו כדי לחשוף תלמידים יהודיים ליהדות במשך סופשבוע ונערכו בהם הרצאות על ידי רבנים מפורסמים ואקדמאים דתיים. פעם אחד הסטודנטים התריס "איך אתה יכול לצפות ממני להניח תפילין אם אני לא מאמין באלוקים?" והדובר השיב לו בנחת, "קודם תניח תפילין, ואני מבטיח לך שתגלה שאתה בעצם כן מאמין באלוקים".

האמונה באלוקים נמצאת בתוך כולנו. רק צריך לגלות אותה. ככל שהדבר נשמע לא הגיוני, אם נתחיל בקיום מצווה נגלה שאמונתנו תחרה תחזיק אחרינו ותתחיל לפרוח ולשגשג. עובדה זו הוכיחה עצמה שוב ושוב. אם אין לנו כל עניין בתחום מסוים אין תשובה בעולם שתספק אותנו. אך אם אנו באמת מחפשים אחר האמת ונשארים אובייקטיביים, נגלה שפע של תשובות בעלות עומק ומשמעות שעשויות להביא לנו את המענה שייחלנו לו.