זה קרה תשע פעמים בלבד במהלך ההיסטוריה היהודית, ולפי המסורת זה עומד לקרות פעם נוספת. הכירו את הפרה האדומה ואת הטקס הנלווה אליו.

מי צריך בכלל פרה אדומה?

בטרם נעסוק בשאלה מה עושים עם הפרה האדומה, חשוב להבין מעט את דיני הטומאה והטהרה ביהדות. רבים טועים כי הטומאה מסמלת חוסר נקיון או אפשרות למחלות מדבקות. למעשה, הרמב"ם מציין1 כי הטומאה היא "גזירת הכתוב" כלומר גזירה ללא כל סיבה.

ישנם כמה סוגי טומאות ולכל אחת הגבלות משלה. אחת מטומאות אלו הן טומאת מת: אדם שנגע או שהה תחת קורת גג אחת עם מת, נטמא ונחשב ל'טמא מת'. לאדם כזה אסור להיכנס לבית המקדש או לאכול את קורבן הפסח. כדי לצאת מטומאה זו, היה עליו לעבור טקס היטהרות מיוחד שהיה כרוך בהזיית מים משריפת פרה אדומה.

הקריטריונים

דיני הפרה האדומה מופיעים בפרשת חוקת (במדבר יט), ושם נאמר:

"דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדומה תמימה, אשר אין בה מום, אשר לא עלה עליה עול." חכמינו זכרונם לברכה למדו מכך כי עליה להיות אדומה לגמרי, וכי אם יש לה אפילו שתי שערות שחורות היא לא ראויה לשימוש; כמו-כן יש לוודא כי היא לא שימשה לחרישה.

לאחר-מכן, בטקס מיוחד שהיה נערך על הר הזיתים, היו שוחטים את הפרה ושורפים אותה יחד עם עץ ארז, אזוב ותולעת שני. לבסוף, היו מערבים את האפר עם מים שנשאבו ממעיין ומזים אותו באמצעות קלחי איזוב. האנשים שהיו טמאי מת היו סופרים שבעה ימים, וההזיה הייתה מתבצעת ביום השלישי וביום השביעי לספירתם. לאחר-מכן היה עליהם לטבול במקווה טהרה ובסוף היום השביעי הם היו חוזרים להיות טהורים.

האם מצוות הפרה האדומה הגיונית?

בפרשה בה ניתן הציווי האלוקי על הפרה האדומה, בורא העולם פותח במילים "זאת חוקת התורה." באופן עקרוני, מצוות התורה נחלקות לשלוש קטגוריות: "משפטים", מצוות הגיוניות שניתן היה להגיע אליהן באמצעות חישוב לוגי פשוט. איסורים כמו 'לא תרצח', 'לא תגנוב' ועוד; "עדות", מצוות הנעשות כזכר לאירועים שאירעו בהיסטוריה כמו חג הפסח, חג השבועות ועוד; ו"חוקים", מצוות שלא ניתנות להבנה באמצעות הגיון אנושי. מצוות הפרה האדומה נכללת בקטגוריה של החוקים, אותן מצוות שלא ניתן להבין כלל מדוע האלוקים ביקש מאיתנו לקיימה.

וכך מגדיר זאת רש"י2: "לפי שהשטן ואומות העולם מונין (מתגרים) את ישראל לומר – מה המצוה הזאת? ומה טעם יש בה? לפיכך כתוב בה חוקה. גזירה היא מלפני, ואין לך רשות להרהר אחריה!"

אפילו שלמה המלך החכם מכל אדם אמר3: "על כל אלה עמדתי, ופרשה של פרה אדומה חקרתי ושאלתי ופשפשתי. 'אמרתי אחכמה – והיא רחוקה ממני.'"

אחד הדברים ה'מוזרים' במצוות הפרה האדומה היא כי מי שמתעסק בהכנת הפרה האדומה הופך להיות טמא בעצמו, למרות שהטמא עליו מזים את מי הפרה הופך להיות טהור. מסתבר כי הפרה האדומה "מטהרת את הטמאים ומטמאת את הטהורים."

ומדוע, אכן, נתן האלוקים לבני-ישראל מצווה שהם לא יכולים להבין? האם לא עדיף היה שנבין את הסיבה לכל מצווה, וכך נקיים את כולן?

תורת החסידות רואה בכך יסוד עיקרי למערכת היחסים בינינו לבין בורא העולם. עלינו לקיים מצוות מתוך דביקות, מתוך קשר על-רציונלי; גם כאשר איננו מבינים מדוע, עדיין אנו עושים זאת כי כך הוא רצונו של בורא העולם. ויתירה מכך: גם במצוות אותן אנו מבינים בשכלנו, אל לנו לקיימן רק בגלל הסיבה, גם בהן עלינו לשאוף ליסוד האלוקי שמעל לשכל.

מאידך, במדרש4 נאמר כי למשה רבינו גילה האלוקים את סוד הפרה האדומה. בסופו של דבר, אנו בני אדם אינטלגנטיים שרוצים להבין הכול. עצם הידיעה כי היה מי שהבין את סוד הפרה האדומה, נותנת לנו את היכולת לקיים את המצווה מתוך אותה התלהבות בה נקיים מצוות "הגיוניות."

היכן משיגים פרה אדומה

ברחבי העולם ישנם עדרים רבים של פרות חומות-אדמדמות, שמתאימות לקריטריון ההלכתי. עם זאת, בימים עברו השגת הפרה האדומה הייתה קשה במיוחד, וכך מספר לנו התלמוד על גוי בשם דמא בן נתינה אליו הגיעו החכמים כדי לרכוש את אבן הישפה לחושן של הכוהן הגדול. האבן הייתה מונחת בתוך קופסה, והוצאת האבן הייתה עלולה להעיר את אביו; גם כשהם העלו את המחיר עוד ועוד, דמא סירב להצעות הרכישה המפתות מתוך דאגה לכיבוד אב. בסופו של דבר, לאחר שהאב התעורר, מכר דמא את האבן ליהודים במחיר המקורי. בשל התנהגות המיוחדת הוא זכה כי בעדרו נולדה פרה אדומה והיא נרכשה ממנו בכסף מלא.

פרה אדומה בעתיד

נסיים בדבריו של הרמב"ם5: "תשע פרות אדומות עשו משנצטוו במצווה זו עד שחרב הבית [המקדש] בשניה.

"ראשונה עשה משה רבינו, שניה עשה עזרא, ושבע מעזרא עד חורבן הבית, והעשירית יעשה המלך המשיח מהרה יגלה אמן כן יהי רצון."