הפרות השמנות והרזות

כפי שאנו למדים מפרשת השבוע, לפרעה מלך מצרים היו שני חלומות. בראשון, פרעה רואה את עצמו עומד על נהר הנילוס.

"... והנה מן היאור עולות שבע פרות בריאות בשר ויפות תואר ותרעינה באחו. והנה שבע פרות אחרות עולות אחריהן דלות ורעות תואר מאוד ודקות בשר .... ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקות הבשר את שבע הפרות יפות המראה והבריאות..." (בראשית מא, א-ד).

בחלומו השני רואה פרעה שבע שיבולים דקות ומצומקות ושבע שיבולים שמנות ומלאות.

איש מבין כל חכמי מצרים לא יכול להציע לפרעה פירוש מספק לחלומותיו. לכן מוזמן מכלאו העבד העברי הצעיר, יוסף, אל הארמון. יוסף מפרש את החלומות כך: משמעותם היא כי תגענה שבע שנות שפע, שאותן מסמלות שבע הפרות השמנות ושבע השיבולים המלאות, ולאחריהן – שבע שנות רעב ובצורת, המשתקפות בפרות הרזות ובשיבולים המצומקות שבחלום. שבע שנות הבצורת תהיינה כה חמורות שהן "תבלענה" את שנות השפע ותמחינה כל זכר להן.

יוסף יועץ לפרעה כיצד להתמודד עם המצב: עכשיו על פרעה לחפש איש חכם ונבון ולתת לו את הפיקוד על מצרים. יהיה צורך בהקמת מערכת מכסות במשך שבע שנות השפע כדי לאגור תבואה לשנות הרעב שתבואנה, כך מסביר יוסף.

פרעה המום ונדהם למשמע חזונו של יוסף. "הנמצא כזה איש אשר רוח אלוקים בו"? שואל פרעה את יועציו. "אין נבון וחכם כמוך", הוא אומר ליוסף. "אתה תהיה על ביתי ועל פיך יישק כל עמי, רק הכסא אגדל ממך" (בראשית מא, לח-מ), כלומר, אתה תהיה ממונה על ביתי ותמשול בכל אנשיי. אני אעלה עליך רק בכס מלכותי.

יוסף מונה אם-כן למושל מצרים, והשאר הוא נחלת ההיסטוריה.1

שלוש שאלות

פרשני התורה2 מתמודדים עם שלוש שאלות עיקריות ביחס לסיפור מדהים זה.

א) קשה להבין כיצד, לאחר שנתן פירוש לחלומות, המשיך יוסף ונתן לפרעה עצה על אופן ההתמודדות הרצוי עם הבצורת המאיימת על מצרים. כיצד יתכן שעבד ששוחרר זה עתה אינו פוחד לעוץ עצה למלך מצרים, המונרך העומד בראש מעצמת-על, מבלי שנתבקש לכך? פרעה קרא ליוסף מן הכלא כדי לפרש את חלומו, לא כדי להפוך יועץ למלך!

ב) ברור מן הסיפור כי, למעשה, היה פרעה מוכה תדהמה נוכח פתרונו של יוסף לבעיה. אך לא צריך להיות מדען חלל כדי להגות את הרעיון שאם אתה עומד בפני שבע שנות שפע ולאחריהן שבע שנות בצורת, יש לאגור מזון עבור תקופת הרעב במשך תקופת השפע. מה כל כך גאוני בעצתו של יוסף?

ג) פרעה נדהם גם מפירושו של יוסף לחלומות עצמם, פירוש שאיש מבין חכמיו לא היה מסוגל להגות. אך פירושו של יוסף נראה פשוט וברור מאליו: מתי הפרות שמנות? כשיש מזון בשפע. מתי הן רזות? כשאין מזון. מתי גרגרי התבואה שמנים? כאשר יש יבול בשפע. מתי גרגרי התבואה רזים? במהלך תקופות של בצורת. אם כך, מדוע נדהם פרעה נוכח פירושו של יוסף לחלומו?

איחוד הפרות

במהלך שיחה שנשא ב-1973, הציג הרבי מליובאוויטש את ההסבר הבא:3

המומחים לפתרון חלומות במצרים אכן ראו בעצמם את פירושו של יוסף לחלומותיו של פרעה, כלומר, שתהיינה שבע שנות שפע ולאחריהן שבע שנות רעב. אך הם דחו פרשנות זו כיוון שלא היה בה כדי לתת מענה לפרט חשוב אחד שבחלום.

בחלומו הראשון של פרעה, הוא ראה כיצד שבע הפרות הרזות והמכוערות שבאו אחרי שבע הפרות יפות התואר עמדו ליד הפרות השמנות שעל שפת היאור – "ותעמודנה אצל הפרות על שפת היאור"... (בראשית מא, ג). במלים אחרות, היה רגע שבמהלכו שתי קבוצות הפרות התקיימו אלו בצד אלו, בו זמנית, ורק לאחר מכן בלעו הפרות הרזות את הפרות השמנות.

זה היה הפרט בחלום שגרם לחכמי מצרים לדחות את הפרשנות שאותה הציע יוסף לפרעה מאוחר יותר, והוא שהביאם לחפש כל מיני הסברים מרחיקי לכת.4

שכן, כיצד יתכן ששפע ובצורת יתקיימו בעת ובעונה אחת, זו בצד זו? או שקיימות פרות שמנות, או שקיימות פרות רזות, אך לא יתכן שיהיו לך פרות שמנות ורזות גם יחד. שבע שנות הרעב לא יכולות להתקיים במהלך שבע שנות השפע.

זהו המקום שבו הפגין יוסף את גאונותו המבריקה. כאשר סיפר יוסף לפרעה איך להתכונן לרעב הממשמש ובא, הוא לא נתן לו עצות לא רצויות אודות האופן שבו עליו למשול בארצו, אלא העצה הייתה חלק מפרשנות החלום עצמה.

יוסף הבין כי הקיום-יחדיו של שתי קבוצות הפרות הכילה את הפתרון לבצורת ההולכת וקרבה: במשך שנות השפע, מצרים צריכה "לחיות" גם עם שנות הרעב, כאילו אלה נוכחות וקיימות כבר. תוך כדי הנאה מן השפע של שנות השובע, על מצרים לחוות בדמיונה את המציאות של הרעב המתקרב ובא ולחסוך ולאגור מזון מדי יום ביומו עבור השנים הרזות שיבואו. שבע הפרות הרזות צריכות להיות מאוד נוכחות וחיות בדמיונם של אנשים ובהתנהגותם במהלך תקופת שבע השנים השמנות.

לחילופין, אם הייתה מונהגת במצרים מערכת כזאת, אזי אפילו במהלך שנות הרעב, העם היה ממשיך ליהנות מן השפע של שנות השובע. שבע השנים השמנות היו קיימות ונוכחות לגמרי גם במהלך תקופת שבע השנים הרזות.

זהו הדבר בפירושו של יוסף שעשה על פרעה רושם חזק כל כך. קודם כל, פרעה נדהם מן האופן שבו פירושו של יוסף עשה צדק גם עם פרט נסתר זה שבחלומו, זה שפירושו נעלם מכל חכמי מצרים.

אבל הדבר שריגש אותו עוד יותר היה האופן שבו יוסף המחיש את העובדה שחלומות פרעה, לא זו בלבד שהכילו ניבוי של אירועים שיתרחשו בעתיד, אלא גם הציעו הוראות ביחס לאופן ההתמודדות הנכונה עם אירועים אלו. החלומות לא רק ניבאו בעיות, אלא גם הציעו פתרונות להן.

האם אתה זקוק לקב"ה? האם יש לך ידיד אמיתי?

החוכמה הגלומה בפירוש יוסף לחלומות פרעה נעשית ברורה כשמש כשאנו הוגים במסר הרוחני המצוי ביסודו של הסיפור הזה. שכן, כפי שראינו פעמים רבות, סיפורי התורה מתארים לא רק אירועים פיזיים שהתרחשו בנקודה מסוימת בהיסטוריה, אלא מכילים גם סיפורים מטאפיזיים בעלי חשיבות נצחית המתרחשים ללא הרף בלבו של האדם.

כולנו חווים מחזורים של רעב בחיינו. ישנם זמנים שבהם הדברים הולכים היטב: אנו בריאים, מצליחים ונהנים מרמת רווחה גבוהה. תכופות, במהלך זמנים שכאלה, אנו שוכחים להשקיע זמן ומאמץ בטיפוח אינטימיות רגשית אמיתית עם בן/בת זוגנו, לפתח קשרים אמיתיים עם ידידינו וליצור חיבור כנה עם הקב"ה. אנו מרגישים מרוצים מעצמנו וכביכול איננו זקוקים לאף אחד.

אולם, כאשר מגיעה תקופת רעב, כאשר פורץ משבר קשה בחיינו חלילה, לפתע פתאום אנו חשים בצורך להושיט יד לקבלת עזרה ולהתחבר עם יקירינו ועם אלוקים.

אבל אנו לא יודעים איך לעשות זאת. שכן, כאשר אנו לא מטפחים את קשרינו עם אחרים ואת הרוחניות שלנו בתקופות השפע שלנו, בהיותנו ניצבים מול שנות הרעב אין לנו הכלים שלהם אנו זקוקים נואשות כל כך כדי לשרוד את המשבר.

זוהי תמצית חוכמתו של יוסף: אף פעם אל לנו להפריד בין שנות השובע לבין שנות הרעב. כאשר אתה חווה שפע, אל תיתן לכך לעוור אותך ולהקהות את חושיך לדברים החשובים באמת בחיים.

סדר העדיפויות שאתה מטפח במהלך התקופות הטובות שלך צריך לעמוד לרשותך ולתמוך בך גם בתקופות הקשות שלך.