פעם אמר איש חכם אחד, שהשאלה הקשה ביותר היא שאלה אשר לה תשובה פשוטה להפליא.

כי קשה לנו לקבל תשובה פשוטה. היא נראית עלבון לאינטלגנציה; כאילו זלזלנו בשאלה עצמה. אך לעיתים תכופות, לשאלות הקשות ולבעיות המציקות ביותר יש פתרון פשוט וקל.

עם מי נתחתן? אם לא תיבחרו לראשות הממשלה, או תעמדו בראש ועדת חירום של אסון טבע, לא תהיה החלטה חשובה יותר שתעשו בחייכם מהחלטה זו; וזו גם תהיה ההחלטה היחידה שתעשו תחת לחץ עצום, ומתוך מצב-רוח סובייקטיבי לחלוטין.

ומה התורה, המורה ליהודי את דרכו בחיים, אומרת על הנושא? עם מי להתחתן? כיצד לחפש ולבחור שותף/ה לחיים? ובכן, התורה אומרת משהו פשוט להחריד.

הזוג הראשון המוזכר בתורה היה אדם וחוה. החתונה שלהם היתה, כמו שאומרים, "לפי הזמנה מראש": אלוקים ברא את הכלה והביא אותה אל החתן. כשאדם אמר לחוה "בשבילי את האישה היחידה בעולם" היא ידעה שהוא לא משקר. אנו יכולים ללמוד מכך רבות על יחסי הנישואין עם בן/בת הזוג לאחר החתונה, אך אין כאן כל הדרכה כיצד לבחור בעל או אישה.

החתונה השניה המתוארת בתורה התרחשה אלפי שנים מאוחר יותר – חתונת יצחק ורבקה. אז, העולם התפתח ובפני יצחק עמדו הצעות רבות לנישואין. אברהם החליט לא לתת ליצחק לבחור בעצמו, אלא לשלוח את אליעזר עבדו הנאמן.

אליעזר העמיס עשרה גמלים בכל טוב (נדוניה טובה מעולם לא הזיקה לשידוך) ויצא אל עיר מולדתו של אברהם, חרן (כמה קשרים משפחתיים אף הם מעולם לא הזיקו). שם הוא התפלל (וזה תמיד עוזר), ותיכנן את צעדיו.

הוא המתין ליד הבאר של הכפר. היה זה שעת ערב, ונערות הכפר יצאו לשאוב מים. זו היתה התכנית: הוא יבקש מנערה להשקות אותו מים. אם היא תאמר "אדוני, שאב בעצמך", אין על מה לדבר. אם היא תאמר "שתה, בבקשה", זה כבר יותר טוב אך עדיין לא מספיק. אם היא תאמר "שתה וגם לגמליך אשקה", היא תזכה להיות כלתו של יצחק.

אינספור פרשנויות נכתבו על סיפור רבקה והבאר. הרבה לקחים הופקו מכך שהתורה בחרה לשחזר בפרטי-פרטים את סיפורו של אליעזר. אך בינות הכל תשובה אחת מאירה בפשטותה: תתחתן עם בעלת לב טוב.