שאלה:

שלום. אני מאוד מחבב את הפרשנות המודרנית שלך לתנ"ך. עם זאת, נראה לי שאתה בוחר במצוות הנראות רלבנטיות, ומעלים עין מהמצוות הפרימיטיביות יותר. למשל: התורה מצווה עלינו להלחם בעמלק, ולמחות אותם מעל פני האדמה. מדוע, אם כן, אתה לא מצטייד בנשק חם, ויוצא למסע ציד של עמלקים?

תשובה:

יש לי חדשות בשבילך – אני דווקא כן מחפש עמלקים. בינינו, אפילו הרגתי כמה מהם. אתה יכול לנסות בעצמך: זה בכלל לא רע כפי שזה נשמע. אף אחד לא נפגע, ואתה תרגיש מצויין. אבל קודם לכן, עליך לדעת כיצד לזהות את העמלקים.

העמלקים היו בני אומה ים-תיכונית, להם היתה שנאה מלידה כלפי העם היהודי. הם ניצלו כל הזדמנות כדי להלחם ביהודים ללא כל סיבה מוצדקת. לא היה להם סכסוך על אדמות, ולא היתה כל פרובוקציה שגרמה להם לשנוא את היהודים. היתה זו רצון חולני להשמיד ולחסל את בני-ישראל. אף יהודי לא יכל להרגיש בטוח, כל עוד העמלקים הסתובבו על פני האדמה. ברור היה כי מדובר כאן בשאלה של "להרוג או להיהרג". יהודי קיים את המצווה הזו כפשוטה – היתה זו עבורו שאלה של חיים ומוות.

עם השנים, התבוללה האומה העמלקית בין האומות סביבה. השנאה החולנית שלהם התעמעמה כשהזהות המדינית שלהם הלכה ופחתה, והציווי להרוג את העמלקים לא חל יותר, במובן הפשוט שלו. לא היתה כאן 'תאונת עבודה' – ה', שכתב את התורה, גם קבע את ההיסטוריה, והוא החליט שלציווי זה לא יהיה עוד תוקף מילולי.

אבל, העמלקים לא נעלמו. גם היום, עמלק חי ובועט, אם כי במסגרת אחרת. כיום, עמלק איננו אויב חיצוני – הוא אויב פנימי. לכל אחד מאיתנו יש עמלק קטן המסתתר בתוך תוכנו. העמלק הזה הוא הציניות הלא קדושה. הקול הפנימי שיש לכל אחד שלועג, מזלזל ותוקף כל מעשה של אמת וחסד; הנטיה הלא הגיונית ללעוג לאנשים הפועלים בצורה מוסרית, להגיב בציניות כשאנו רואים מעשה של עזרה לזולת, לפקפק בכנות שלנו או של אחרים – הם הם העמלקים המודרנים. הם מנהלים מלחמה קטלנית עם הנשמה שלנו. אם ניתן להם דריסת רגל, הם יכולים להרוג כל נסיון לשפר את עצמנו, ולא לאפשר לנו לשפר את האישיות ולגלות את הנשמה.

רק דרך אפקטיבית אחת קיימת להלחם עם עמלק: השמדה טוטלית. אל תנסה להתווכח עמו – זה לא יעבוד. כוחה של הציניות שהיא לא הגיונית. הרגעים הכי מרגשים ומעוררים השראה, יכולים להיעלם ברגע אחד של ציניות עמלקית. משפט אחד כמו "נו, ברצינות"! או "אל תשחק אותה צדיק". למשפטים האלו לא צריך להשיב או להסביר. צריך רק למחות אותם. לא לנהל דיאלוג. לא להתפשר. למחות אותה מעל פני הנשמה.

בפעם הבאה, כשאיזה עמלק ציני ירים את ראשו המכוער, דרוך עליו. דבר אליו בשפה שהוא מבין. עשה מעשים טובים ללא סיבה. היה נחמד לאחרים ללא הסבר. אהוב את זולתך בצורה לא רציונלית. כך תנצח במלחמה הזו, ותשחרר את נשמתך השבויה – הרוג עמלקי היום.