זמן קצר לפני יום ההולדת ה-120 שלו, מקבץ משה את עם ישראל. רובם אפילו לא היו בעת יציאת מצרים. הוא מעביר להם את דברי האלוקים, אך גם את הדברים מזווית הראיה שלו. התוצאה: ספר דברים.

מהו ספר דברים

ספר דברים הוא הספר החמישי מחמשת חומשי התורה, והוא מכיל בעיקר את צוואתו האחרונה ואת דבריו של משה לעם ישראל תוך שהם מתכוננים להיכנס לארץ המובטחת.

הספר נקרא בשם 'דברים' על שם הפסוק בו הוא נפתח "אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל." מכיוון שבספר זה חזר משה על מצוות ואירועים רבים שכבר הוזכרו בספרים הקודמים, קיבל ספר דברים גם את הכינוי "משנה תורה", על שם שהוא מזכיר דברים בפעם השניה.

כשהוא פונה לכל העם, משה מסכם מסע של ארבעים שנה במדבר. הוא מזכיר את האירועים הנעלים אך גם את האירועים העצובים שאירעו במשך המסע. הוא קורא להם לקיים את מצוות האלוקים וללכת בדרכיו, תוך שהוא מונה מצוות חדשות וגם כאלו שכבר נאמרו בעבר.

כמה ציוני דרך חשובים בספר דברים

עשרת הדברות: משה מזכיר לעם את סיפור מתן תורה על הר סיני, תוך שהוא מפרט את עשרת הדיברות. למעשה, עשרת הדיברות מופיעות כאן בטקסט שונה מעט, מה שגרם לפרשני התורה להציע אפשרויות שונות לסיבת השינויים.

שמע ישראל: הפסוק שהפך לחלק מההויה היהודית, מופיע לראשונה כאן. "שמע ישראל, ה' אלוקינו, ה' אחד!" מיד לאחר הפסוק מופיעה פרשת "ואהבת" שם נאמר לנו לאהוב את בורא העולם, ללמוד את תורתו, לקרוא קריאת שמע, ללמד את ילדינו תורה, להניח תפילין ולקבוע מזוזות.

שירת האזינו: פרשה המופיעה לקראת סוף הספר, היא פרשה שכתובה בסגנון שירה וכתובה בספר התורה בכיתוב מיוחד (בשני טורים), בה משה מזהיר את העם ישראל להישאר נאמנים לבורא העולם ועל העונשים העלולים לבוא אם הם יסורו מדרך הישר.

בפרשה האחרונה, פרשת "וזאת הברכה", משה רבינו מעניק ברכה אישית לכל שבט ושבט.

הפסוקים האחרונים

בשמונת הפסוקים האחרונים של משה רבינו מתוארת פטירתו של משה וקבורתו על הר נבו. כיצד כתב משה את מותו שלו? לפי דיעה אחת בתלמוד, פסוקים אלו נכתבו על ידי יהושע בן נון לאחר פטירת משה. לפי דיעה שניה, האלוקים הכתיב למשה פסוקים אלו והוא ישב וכתב אותם בדמעות.

הגשר

התורה מכילה שני חלקים: תורה שבכתב ותורה שבעל-פה. חומש דברים, שנכתב על ידי משה רבינו אך הפך להיות חלק מהתורה, הוא מעין גשר המחבר בין תורה שבכתב ובין המסורת שהועברה מדור לדור.