פעם ביקרתי בבית המשפט העליון בירושלים. הארכיטקטורה של המבנה הזה הפעימה אותי. המדריך שערך את הסיור הסביר שהאדריכל שילב בבנייה אלמנטים מנוגדים שחוזרים על עצמם בכל פינה: אור וצל, שחור מול לבן וגם קווים חדים שמתנגשים בצורות מעגליות. לפי ההסבר שלו, כל עולם המשפט מורכב מהניגודיות הזו. כל הזמן מרגישים את הפער שבין יושר וצדק מוחלט לבין חוסר הידיעה ואי הוודאות. כי בסופו של דבר אנחנו אנשים בשר ודם ולא תמיד האמת אצלנו.
אצל הקדוש ברוך הוא זה לא ככה. השם שופט את העולם כולו בצדק והמשפט שלו הוא אמת מוחלטת. יש פסוק בפרשת השבוע שחז"ל מצטטים אותו המון: "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא". והמדרש אומר: "יושב עם כל אחד ואחד בדין ונותן לו מה שהוא ראוי לו".
מה שקורה לנו עכשיו זה קשה, לרבים מאתנו אפילו קשה מנשוא. תראו איזה יום כיפור הולך להיות לנו, אפילו לא נוכל להתפלל בבית הכנסת. אבל אני יודע גם ששום דבר לא קרה סתם ככה כי סיני אכל עטלף. אני מאמין באמונה שלמה שיש לכל זה סיבה ותכלית.
ואני יודע גם כמה גדול הכוח של התפילה. ואולי מכל השיגעון הזה משהו טוב ייצא כי אולי בלית ברירה נוריד קצת אבק מהתפילה ומהלב. השנה לא נשב במושב הכי טוב בבית הכנסת, לא נאזין לחזן שאנחנו אוהבים וכנראה גם יהיה חם מאד ולא נח. אבל התפילה תהיה טהורה וכנה הרבה יותר: אבינו מלכנו, מנע מגיפה מנחלתך; אבינו מלכנו, שלח רפואה שלמה לחולי עמך; אבינו מלכנו, כתבנו בספר חיים טובים, פרנסה וכלכלה.
שבת שלום וגמר חתימה טובה,
שלום בלוי
