מכירים את המונח "בעל תשובה?" בדרך כלל משתמשים בו כדי לתאר אדם שלא גדל דתי אך בגיל מאוחר יותר החליט לשוב ולאמץ את קיום המצוות במלואן. מי שרואה את הדברים נכון רואה בתואר זה מחמאה שכן צריכים הרבה אומץ כדי לעשות זאת...
כך או כך, הנה ארבעה סיפורים מעוררי השראה, מהמדרש ומהתלמוד, של יהודים שעשו שינוי דרסטי בחייהם ושבו ממעשיהם.
יקום איש צרורות
בימי הכיבוש היווני בארץ ישראל חי בירושלים יקום איש צרורות. יקום נמנה על ה"מתייוונים" שאימצו את תרבות יוון וזנחו את דרך היהדות. דודו של יקום היה רבי יוסי בן יועזר, שהיה אחד מנשיאי הסנהדרין – בית הדין הגבוה.
בצהרי יום שבת הובל רבי יוסי ברחובה של עיר כנידון למוות על קיום התורה, כשאתו הולכים החיילים היוונים האוחזים בקורה שנועדה להוצאתו להורג. מולו חלף אחיינו, יקום, ברכיבה על סוסו.
יקום פנה בלגלוג לדודו, והשווה בין הסוס המפואר שזימנו לו אדוניו היוונים לעומת ה'סוס' שזימן לרבי יוסי אדונו – בורא העולם: קורת העץ להוצאה להורג.
אך רבי יוסי לא התפעל. הוא אמר ליקום שאם לאדם כמוהו, שעובר על מצוות הבורא, מגיע כבוד שכזה; מקיימי רצון הבורא יזכו לקבל שכר גדול בהרבה.
יקום טען שרבי יוסי הוא האדם שמקיים את מצוות הבורא יותר מכולם, ובכל זאת הוא מובל למיתה, ורבי יוסי השיב: אם לי, שקיימתי את מצוות הבורא, הגיע עונש שכזה; העוברים על רצון הבורא יקבלו עונש גדול בהרבה.
הדברים חדרו לליבו של יקום, והוא החליט להעניש את עצמו על חטאיו, בארבעת המיתות הקבועות בתורה לעבירות שונות: סקילה, שריפה, הרג וחנק.
הוא קבע בקרקע קורת עץ וקשר בראשה חבל, למרגלותיה הוא סידר מדורת עצים וגידר אותה באבנים. בתחתית עמוד התלייה המאולתר הוא קבע חרב שחודה מכוון כלפי מעלה. אחר, הצית יקום את האש במדורת העצים ותלה את עצמו על הקורה. כשהגיעה האש לחבל, נפל יקום על החרב, נדקר ונשרף, וכעבור זמן קצר התמוטטה עליו גדר האבנים וסקלה אותו.
רבי יוסי, שהגיע לבית האסורים ונמנם קלות, ראה בחזיונו את מיטתו של אחיינו יקום. אמר רבי יוסי: ראו, בשעה קלה הקדימני זה והגיע לגן עדן!1
יוסף משיתא
בזמן כיבוש בית המקדש רצו הרומאים2 שהראשון שייכנס אל בית המקדש יהיה אחד היהודים. הם הציעו ליוסף משיתא, אחד היהודים שהיה במקום, להיכנס אל בית המקדש ולקחת לעצמו את אחד מכלי הקודש שהיו בו.
הכלי שיוסף בחר בו היה מנורת הזהב המפוארת, אך כשיצא אתה בידיו אמרו לו הרומאים שהמנורה יוקרתית מדי עבור שימוש של אדם פרטי. הם הציעו לו להיכנס שוב ולקחת כל כלי אחר שיעלה ברצונו. אך יוסף סירב. די לי שהכעסתי את בורא העולם פעם אחת, אמר.
הרומאים ניסו שוב ושוב לשכנע אותו להיכנס פעם נוספת, ואף הציעו לו פטור מתשלום מכס למשך שלוש שנים, אך יוסף סירב.
פגיעתו של יוסף בכבוד הרומאים עלתה לו בחייו, והוא הוצא להורג בייסורים. בזמן שגופו נחתך במסור, הכאיבה ליוסף פגיעתו באלוקיו, והוא צעק ובכה על כך שנכשל בעוון1.
ריש לקיש
תולדותיו של רבי שמעון בן לקיש, אחד מאמוראי ארץ ישראל, מרתקות במיוחד. סיפור חייו מלא בעלילות ובתהפוכות, ובהתרחשויות מרתקות, והתקרבותו לחיי התורה כרוכה במעשה יוצא דופן.
רבי יוחנן, אחד מהאמוראים בארץ ישראל, הגיע לשפת הנהר והבחין שם בריש לקיש. ריש לקיש, שהיה גיבור חיל, זינק בקפיצה מהגדה האחת של הנהר אל השנייה. מעשה הגבורה של ריש לקיש גרם לרבי יוחנן לפנות אליו ולומר לו "חילך לאורייתא". כלומר, עליך לנצל את כוחך הרב ללימוד תורה.
ריש לקיש לא נותר חייב, ואמר לרבי יוחנן – שהיה יפה תואר – "יופייך לנשים". רבי יוחנן סיפר שאחותו יפה עוד יותר ממנו, ואם יסכים ריש לקיש לחזור בו מדרכיו הרעות ולקבל עליו עול תורה – יקבל אותה לאשה.
ריש לקיש קיבל על עצמו את ההתחייבות לשוב ממעשיו, וכשניסה לחזור בקפיצה מעל גבי הנהר לא עמד לו עוד כוחו. ההתחייבות התישה אותו3 .
רבי אלעזר בן דורדיא
הצדיק, שמכונה "רבי", אלעזר בן דורדיא, העביר את רוב חייו בעבירות חמורות. אמרו עליו שלא הייתה הזדמנות לפריצות שהוא לא ניצל.
פעם אחת הוא עשה דרך ארוכה במיוחד והוציא ממון רב כדי לחטוא שוב, ובמהלך החטא שמע שאומרים שאין סיכוי שישוב ממעשיו הרעים.
הדברים המרים עוררו את נפשו של רבי אלעזר, והוא התבודד בין הרים וגבעות ופנה אליהם בקריאה שיבקשו עליו רחמים. הוא המשיך ופנה אל השמיים והארץ ואל גרמי השמיים שיבקשו עליו רחמים ולבסוף הבין שרק הוא יוכל לבקש על עצמו רחמים.
רבי אלעזר טמן את ראשו בין שתי ידיו וגעה בבכייה, תוך שהוא מתחרט חרטה גמורה על מעשיו הרעים. כך התייפח רבי אלעזר בדמעות שליש, עד שיצאה נשמתו באחד.
אז יצאה בת קול מהשמיים: רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא4 .
חיבור פנימי
הרבי מליובאוויטש5 הסביר את האפשרות למהפך חד משמעי כזה ושינוי משמעותי כל כך, בבת אחת, כפי שהיה אצל רבי אלעזר בן דורדיא, והדברים תואמים לכל יהודי.
בעומק פנימיותו של היהודי פועמת נפש שהיא חלק מהאלוקים ומחוברת אתו. זהו ה"אני" הפנימי והאמתי של יהודי.
כל מה שנדרש הוא רק לעורר את פנימיותו של היהודי ואת החיבור העמוק והאמיץ שלו לבורא העולם, והוא ישוב למוטב בכל ליבו ונפשו.
הוסיפו תגובה