מהו מנהג הכפרות

בזמן שבית המקדש היה קיים, היה ה"שעיר לעזאזאל" חלק עיקרי בעבודת יום הכיפורים. את השעיר שעלה בגורל היו נוטלים למקום רחוק, שם היו משליכים אותו מהר גבוה ככפרה על חטאי בני-ישראל.

כזכר למנהג זה אנו מקיימים את מנהג ה"כפרות". עם זאת, על-מנת שלא יחשבו שאנו מקריבים קורבן בימינו כשבית המקדש חרב, אנו מקיימים את מנהג הכפרות עם תרנגול או דג – אותם אסור להעלות לקורבן על-גבי המזבח. לאחר קיום המנהג שוחטים את התרנגול ותורמים את שוויו לצדקה. לחילופין, ניתן לקיים את המנהג עם סכום כסף.

את הכפרות עורכים בערב יום-כיפור לפנות בוקר. עבור גבר או נער לוקחים תרנגול, ועבור אישה או ילדה – תרנגולת.

כיצד עורכים את הכפרות

אוחזים את התרנגול (או את סכום הכסף) ביד, ואומרים את הפסוקים הבאים:

בְּנֵי אָדָם יוֹשְׁבֵי חשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל:

יוֹצִיאֵם מֵחשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק:

אֱוִילִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם וּמֵעֲוֹנֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ:

כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת:

וַיִּזְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם:

יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם:

יוֹדוּ לה' חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם:

אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף. לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ:

וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת מָצָאתִי כֹפֶר:

לאחר-מכן מסובבים את התרנגול או את הכסף 3 פעמים מעל הראש, ואומרים:

זֶה חֲלִיפָתִי. זֶה תְּמוּרָתִי. זֶה כַּפָּרָתִי. זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה (זה הכסף ילך לצדקה),

וַאֲנִי אֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם :

חוזרים על כך פעמיים נוספות, ובסך הכול שלוש פעמים.