קוראים יקרים,

שוב היטשטשו הגבולות. רק לפני מספר שבועות חשבנו שיש ימין ושמאל, דתיים וכאלו הקוראים לעצמם חילוניים. ואז, ביום שישי בבוקר כשהשמועות החלו לרוץ, שכחנו מהכול. שכחנו לאיזו מפלגה הצבענו, שכחנו איזה גודל של כיפה או כיסוי ראש יש על ראשנו – או אולי אין בכלל, זכרנו רק שעם ישראל אחים, ושהאחים שלנו נעלמו. וזה כואב לכל אחד ואחת מאיתנו באופן אישי.

ומאז אנחנו עוקבים בדאגה אחר כל עידכון, כל התקדמות של חיילי צה"ל היקרים המסכנים את חייהם והופכים כל אבן במאמץ למצוא אותם. היכן הם יעקב נפתלי, גיל-עד מיכאל ואייל היקרים? האם הם מודעים לכך שעם ישראל כולו מתפלל וזועק לבורא העולם שירחם עליהם ועלינו?

לצערנו חלפו מספר ימים ועדיין אין חדשות של ממש. החיים ממשיכים בשגרתם, אבל הבה נזכור בכל יום להוסיף במצוות, במעשים טובים ובתפילות לזכותם. שתפילותינו ומעשינו הטובים יבקעו את הרקיעים ויביאו רק בשורות טובות לעם ישראל, אמן.

המשך שבוע טוב,

הרב מנדי קמינקר