ב"ה

קוראים יקרים,

סקר שהתפרסם לאחרונה גילה כי 48% מתושבי ישראל היו מעדיפים להיוולד בחו"ל. זה אומר שכמעט כל ישראלי שני שאתם פוגשים ברחובות תל-אביב, נהריה או אשקלון היה מעדיף להיות בניו-יורק, פריז או טוקיו.

וזה עצוב.

זה עצוב בגלל שאבות אבותינו חלמו והשתוקקו כל חייהם להגיע לארץ הזו. הם היו מנשקים את עפרה ומוכנים לעזוב חיים של נוחות ועושר בחוץ לארץ כדי לזכות להתגורר בארץ ישראל. אז מה קרה? מה השתנה?

יהיו שיאמרו שקל להתגעגע מרחוק; שלאבות אבותינו היה קל להתגעגע לארץ בה הם מעולם לא ביקרו, ואילו מי שנולד בארץ כבר לוקח את המתנה הזו כדבר מובן מאליו.

אבל יש כאן משהו נוסף, משהו שאולי לא מדגישים מספיק.

אנחנו שומעים הרבה על יוקר המחיה, מחיר הקוטג', רמת החיים ומחיר הדירות; אבל אנו לא שומעים מספיק שזוהי ארץ הקודש, הארץ שבורא העולם העניק לעם ישראל כמתנת נצח.

עם ישראל הוא לא עם כמו כל העמים, וארץ ישראל היא לא ארץ ככל הארצות. היא לא רק מקום לגור בו או בית לאומי; היא מקום קדוש, נשגב, מקום אותו בחר האלוקים מכל העולם כולו.

חופים יפהפיים יש בקריביים. פלאפל יש בלבנון. ובעמק הסיליקון גם יש סטארטפים שנמכרים במיליוני דולרים. אבל קדושה יש רק בארץ אחת.

לעתים תכופות, חשוב שנזכור להתחבר לאותה קדושה. לכו לביקור במערת המכפלה בחברון; גשו לבית העלמין העתיק בצפת, עיר הקודש; בכותל המערבי, באתרים המזכירים לנו שזו ארץ קדושה ומיוחדת, ושזו זכות גדולה לגור בה.

המשך שבוע נעים וקריאה מהנה,

הרב מנדי קמינקר