תזריע
קוראים יקרים,
מי רוצה לנסוע למאדים? מתברר שהמון אנשים. חברה בשם "מארס 1" השיקה תכנית בה היא מחפשת מתנדבים שיסכימו לעלות על החללית, מתוך הבנה שזו כנראה תהיה טיסה לכיוון אחד מבלי אפשרות לשוב חזרה.
לכל מתנדב סיבה משלו. יש כאלו שרוח ההרפתקנות מפעמת בהם; אחרים מרגישים שזו תהיה הזדמנות לעשות משהו חדש שאיש לא עשה קודם לכן. אבל בין כל המתנדבים, אחד מהם – צעיר בן 25 – אמר כי "אני בין כה וכה לא עושה שום דבר משמעותי בכדור הארץ, אז אין לי מה להפסיד."
כמה עצוב. אדם שמסתובב בעולם הזה אם תחושה של אפסיות; הוא לא עושה כלום.
עבורנו, יהודים מאמינים, אין דבר יותר רחוק מהאמת. אם בורא העולם בחר לברוא ולשים אותנו בתוך העולם הזה, משמעות הדברים היא שמחכות עבורנו משימות שאנחנו – ורק אנחנו! – יכולים לבצע.
בעולם המודרני מדברים הרבה על ביטחון עצמי, אבל יותר חשוב מכך הוא הרגש של ערך עצמי. הידיעה שאנו שווים וחשובים מאוד בעיניו של הבורא יתברך.
קריאה מהנה והמשך שבוע נעים,
הרב מנדי קמינקר
נ.ב. חג פסח מתקרב. לצד ההכנות, הנקיונות והקניות... הבה נזכור את המשפחות הנזקקות וניתן להם יד! בין אם באמצעות עזרה ישירה או תרומה לארגוני הצדקה השונים (בתי חב"ד בארץ ובעולם מחלקים מאות חבילות מזון לקראת חג הפסח), נוכל לעזור להם לחגוג את החג בשמחה.
מה הייתה הצרעת? מדוע היא הופיעה? ורשימת אנשים מפורסמים שהיו מצורעים... כתבה מקיפה ומרתקת
מוסדות שאחראים על תקציבים צריכים להחליט להיכן לייעד את אותם תקציבים. מה תהיה העדיפות הראשונה?
שאלה: אני כל הזמן סובל בחיים. איכשהו מצליח להרים את עצמי...אבל למה אלוקים עושה לי את זה?
הבעל שם טוב, מייסד תנועת החסידות, לימד אותנו כי הזולת הוא כמו מראה – אם אנו מבחינים בחסרונות מסויימים הקיימים בו, הרי זה משום שחסרונות אלו נמצאים בנו
"אבל מדוע אתה אוחז בזרועי אם אתה רוצה לבדוק מה נעשה עם הלב שלי?" שאל האיכר. "כאשר אני בודק את ידך", השיב לו הרופא, "אני יודע מה קורה בלב שלך"
ילדים רבים זה דבר די שגרתי. זה קורה כל הזמן. השאלה היא כיצד אנו מגיבים לכך, כי בתגובתנו אנו יכולים לקבוע כיצד תיראה המריבה הבאה...
פרשת תזריע עוסקת בדינים מיוחדים לטהרת יולדת לאחר לידה, לצד נגע הצרעת שהיה מופיע באדם, בבהמה ובבתים
העולם זה (הבא) דומה לשבת, ועולם שבאת ממנו (עולם הזה) דומה לערב שבת. אם אין אדם מתקן בערב שבת, מה יאכל בשבת?
