שאלה:
האם אלוקים בוחר להתמקד דווקא באנשים מסויימים? כי יש לי תחושה שהוא קצת מתמקד בי. סבלתי פעם אחר פעם בחיי, ובכל פעם שמשהו חולף – משהו חדש מופיע! תמיד אני מצליח איכשהו לשרוד אבל לאחרונה אני מתחיל לקחת את זה באופן אישי...
תשובה:
היו היה פעם אדם שברשותו משאית גרר ישנה. בכל בוקר, כשהוא היה נוסע לעבודה, הוא היה עושה זאת בדרך בוצית במיוחד. הרב היה נתקע, אבל המנוע המיושן והחלוד והגלגלים הבלויים הצליחו איכשהו להתגבר על הבוץ. ובכל יום הוא היה פוגש אנשים שהגיעו בטעות לאותה דרך ומסייע להם להיחלץ מהבוץ.
יום אחד שאל אותו בנו: "אבא, מדוע אתה בוחר דווקא בדרך הבוצית? נכון שאתה מצליח לצאת מהבוץ, אבל זה תמיד כרוך במאמץ. לא עדיף לנסוע בדרך הרגילה?"
"אתה בכלל לא מבין" אמר לו אביו. "זה בדיוק הרעיון. אני נוסע דווקא בדרך הבוצית כדי שאוכל לסייע למי שנתקע שם. לשם כך נועדה משאית גרר."
יש נשמות שהם כמו משאיות גרר. איכשהו, יש להם את הכוח לנסוע דרך הדרכים הבוציות ביותר בחיים. לא משנה מה החיים זורקים לעברם, הם מוצאים את הכוח הפנימי להתגבר. אז הם נתקעים שוב ושוב וגם מצליחים לצאת מהבוץ.
מה שכן, אותם נשמות לא מבחינות שתוך כדי כך הם עוזרות לאחרים. כשהם מתגברים על אתגר או על זמנים קשים, הם מביאים אור לתוך החושך שיכול להאיר לאחרים שתקועים אף הם באותו חושך. יתכן שהסיבה היחידה שהם עצמם נתקעו בבוץ זה כדי לעזור לאחרים; לפעמים בדרך ישירה, כשהם משתפים את סיפור ההתגברות שלהם עם אחרים, ולפעמים בדרך עקיפה – כאשר אדם תקוע רואה שמישהו במצב דומה הצליח להיחלץ, הדבר מרענן ומעודד אותו לעשות זאת בעצמו.
אולי יש לך נשמה של משאית גרר. אולי לפעמים גוררים אותך. כולנו חווים את שני הצדדים. אך אם תצליח להבין שכשאתה מתגבר על החושך האישי שלך אתה עוזר לאדם אחר שלא יכול לעזור לעצמו, הדבר יתן לך השראה להמשיך במסע.
הוסיפו תגובה