קוראים יקרים,
מי רוצה לנסוע למאדים? מתברר שהמון אנשים. חברה בשם "מארס 1" השיקה תכנית בה היא מחפשת מתנדבים שיסכימו לעלות על החללית, מתוך הבנה שזו כנראה תהיה טיסה לכיוון אחד מבלי אפשרות לשוב חזרה.
לכל מתנדב סיבה משלו. יש כאלו שרוח ההרפתקנות מפעמת בהם; אחרים מרגישים שזו תהיה הזדמנות לעשות משהו חדש שאיש לא עשה קודם לכן. אבל בין כל המתנדבים, אחד מהם – צעיר בן 25 – אמר כי "אני בין כה וכה לא עושה שום דבר משמעותי בכדור הארץ, אז אין לי מה להפסיד."
כמה עצוב. אדם שמסתובב בעולם הזה אם תחושה של אפסיות; הוא לא עושה כלום.
עבורנו, יהודים מאמינים, אין דבר יותר רחוק מהאמת. אם בורא העולם בחר לברוא ולשים אותנו בתוך העולם הזה, משמעות הדברים היא שמחכות עבורנו משימות שאנחנו – ורק אנחנו! – יכולים לבצע.
בעולם המודרני מדברים הרבה על ביטחון עצמי, אבל יותר חשוב מכך הוא הרגש של ערך עצמי. הידיעה שאנו שווים וחשובים מאוד בעיניו של הבורא יתברך.
קריאה מהנה והמשך שבוע נעים,
הרב מנדי קמינקר
נ.ב. חג פסח מתקרב. לצד ההכנות, הנקיונות והקניות... הבה נזכור את המשפחות הנזקקות וניתן להם יד! בין אם באמצעות עזרה ישירה או תרומה לארגוני הצדקה השונים (בתי חב"ד בארץ ובעולם מחלקים מאות חבילות מזון לקראת חג הפסח), נוכל לעזור להם לחגוג את החג בשמחה.

בדיחה שני אסטרונאוטים נוחתים על מאדים.
משימתם היא לגלות אם יש חמצן בכוכב.
"תן לי קופסא של גפרורים" אומר אחד,
"אם זה נדלק נדע שיש כאן חמצן".
הוא לוקח את הקופסא, מוציא גפרור
ואיך שבא להדליק, מגיח תושב הכוכב
מאדים וזועק: "לא! אל!!!"
שני האסטרונאוטים בהלם למראית
היצור וקצת מודאגים מזעקתו:
"היתכן ויש איזה גז דליק מדי כאן?"
שואל האחד. השני מתעלם מהדאגה
ובא שוב להדליק את הגפרור.
לפתע מגיע קהל רב של תושבי מאדים
היסטריים, מנפנפים בידיהם וקוראים
"לא! אל תדליקו!"
האסטרונאוט השני פונה לחברו: "שמע,
זה נראה רציני. אך איננו יודעים ממה
הם פוחדים, ואנחנו צריכים לזכור
שאנחנו כאן למטרות מדע".
אז הוא מדליק את הגפרור וזה נדלק
נשרף כולו כרגיל ושום דבר מעבר לכך
לא קרה.
האסטרונאוט פונה לתושבי הכוכב:
"מדוע הייתם כל כך נחושים למנוע
מאיתנו להדליק את הגפרור?"
המנהיג של מאדים משיב:
"היום שבת, אידיוט!!!"