לך לך
גולשים יקרים,
מכירים את הביטוי "היהודי הנודד?" היו כאלו שצחקו על היהודים על כך שהם לא מפסיקים לנדוד, ממדינה למדינה ומעיר לעיר. גם היום, כאשר יהודים רבים כל-כך חיים בארץ, הרבה אחרים בוחרים לנדוד...
את הראשון שנדד אנו מוצאים בפרשת השבוע. אבל הוא לא נדד מיוזמתו; היה זה האלוקים שאמר לאברהם אבינו "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך".
מדוע היהודים נודדים כל-כך? כי הם תמיד רוצים להתקדם, לא מסתפקים במה שיש, חושבים "אילו רק אהיה שם ושם המצב יהיה אחרת..."
אז נכון ש"איזהו עשיר - השמח בחלקו", אבל כאשר מדובר בהישגים אישיים, בשיפור האישיות ובעוד מצוות, אל לנו להסתפק במועט. עלינו לנדוד, להתקדם ולהשתדרג.
קריאה מהנה והמשך שבוע נעים!
הרב מנדי קמינקר
שבעה אנשים נרצחו באותו אירוע, אחד הקשים שידעה העיר ירושלים שבֵעת הפיגועים. ביניהם היו אב ובתו, דוד ונאווה אפלבוים הי"ד. נאווה עמדה להתחתן ביום שלמחרת
שבוע שלם לא נשמע ממני כל ציוץ, בכי או דיבור. ההורים הקפידו על כך שברגע שהשמעתי את קולי קיבלתי מה שיכלו להציע לי, ובלבד שלא אשמיע הגה
כאשר התורה ניתנה לעם ישראל, ה' אמר למשה לדבר קודם כל אל הנשים. כאשר המשכן נבנה, היו הנשים ראשונות לתרום למען בניית המשכן. לאישה היהודית יש כוח מיוחד.
בז' בחשוון מתחילים לבקש מבורא העולם שישלח גשמים. עושים זאת בתפילת העמידה, בברכת השנים המבקשת מבורא העולם "ברך עלינו את השנה הזאת ואת כל מיני תבואתה לטובה"
אם אקבר כאן", כך חשבה, "אזי ילדיי יוכלו לעצור לצד קברי ולהתפלל לבורא העולמים. אולי למעני הוא יענה לתפילת לבם
לפניכם סיכום קצר ויפה של פרשת לך לך: על הרגעים בהם אברם ושרי הגיעו לארץ כנען, הירידה למצרים, מלחמת העולם וברית בין הבתרים.
הרבה לפני מלחמת העולם הראשונה, התרחשה בארץ כנען העתיקה מלחמה של ממש: חמישה מלכים נגד ארבעה, ובסופו של דבר גם אברהם אבינו נגרר לתוך מלחמה זו, שנערכה באיזור ים המלח
ההיגיון אומר שלא. צדיק הוא כזה שעובד את ה' בכל מאודו, "שלא על מנת לקבל פרס". כך נאמר על היהודי הראשון, אברהם אבינו, שעבד את ה' מאהבה טהורה
מה גורם לכם להשמין? סטייק עסיסי? עוגת שבע שכבות? אולי הגיע הזמן להכניס עוד כמה דברים לרשימה...
מצרים הוא לשון מיצר וגבול. גלות מצרים ברוחניות הוא מה שנפש הבהמית מגבלת ומסתרת על הנפש האלקית, עד שנפש האלוקית מתצמצמת כל כך שנעשה בקטנות והעלם. ויציאת מצרים הוא הסרת המיצר והגבול. והיינו דהשכל שבמוח מאיר בלב במדות טובות בפועל ממש.
