ברכה יקרה,

אני אוהבת את ילדיי. אך מדי פעם אני פשוט מרגישה שהאמהות היא שורה אינסופית של פעילות מייגעת, מונוטונית ולא-אינטלקטואלית, שמסתיימת בסופו של יום מתיש – הן רגשית והן פיזית – ומתחילה מחדש בבוקר המחרת. האם בכך מתמצה העניין?

תשובה:

מדהים אותי שאת חשה ביגיעה, במונוטוניות ובהיעדר הגירוי האינטלקטואלי רק "מדי פעם". כל הכבוד לך! אמירתך מספקת לא רק שאלות אלא גם תשובות רבות. אולי זה בדיוק מה שאנו ההורים זקוקים שיזכירו לנו... אהבה.

בשביל מה אני כאן? מהי תכלית חיי? מדוע יש סבל בעולם?

אני חושבת, לכן אני קיימת.

אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?

קלעת בול למטרה. במה בכלל מדובר כאן? הרי מדובר בלחבוק את החיים במלואם על ידי הבאת ילדים לעולם וגידולם. מדובר בשיפור עולמנו וכל המין האנושי על ידי גידול ילדייך היטב ולא רק למען עצמם, אלא באמת בשירות המין האנושי כולו. כשאת מחנכת ילד לחשוב ולעשות למען אחרים ולהיות מודע לכך שכל פעולה – למעשה, כל מילה – משפיעה על אחרים ומסוגלת לפגוע בהם או להביא להם מרפא.

האם הבאת לעולם את התום הזה – את ילדך – רק למען עצמך? אולי במובן מסוים כולנו עשינו כך. אך מהר מאוד מתהפך הגלגל ואנו ההורים גילינו שאנו אלה הנמצאים בעולם כדי להגן על הילדים התמים הללו ולטפל בהם ולדאוג להם. אמירתך השנייה מדויקת בהרבה. ככל שניסיוננו רב יותר, אנו מגלים שישנם דברים שאינם כפי שהם נראים בתחילה. להיות הורה במובן האמיתי ביותר, פירושו להיות אמיץ וחדור תובנה. *

להיות חדורת תובנה פירושו להבין ששכר ועונש, או תשומת לב חיובית והשלכות למעשים, הם שתי פנים לאותה מטבע – אהבה.

להיות אמיצה פירושו להיות מוכנה לגרום אי-נוחות לילדייך ולעמוד ברגשות הכעס והדחייה השליליים שלהם, על מנת לסייע להם ללמוד להוציא מעצמם את המיטב.

לא ניתן להדגיש מספיק את החשיבות שביצירת חזון ברור ובהיר של מטרותייך. כשאת מנחה את ילדייך מילדות לבגרות, הרי בכל פעם שבה את מצליחה להתערב במצב ולהגיע לאבן דרך חיובית – עשי מזה חגיגה! דברים קטנים יוצרים דברים גדולים. ילדים מוכרחים ללמוד לעמוד בטרם יוכלו ללכת, וללכת – בטרם יוכלו לרוץ! כל מאמץ שאת עושה עם ילדייך יש לו השפעה והוא חשוב מאין כמוהו. החזיקי לנגד עיניים את מטרתך ולאן את רוצה להביא את ילדייך, והבחיני בכל הצלחותייך. בני אדם טובים, כנים, אחראיים, מתחשבים, ענווים וחרוצים – לא פשוט קורים לבד. יד אוהבת הדריכה אותם לכל אורך הדרך.

זכרי את מטרותייך, מצאי משהו שבאמת נותן לך השראה ושאתם יכולים לעשות כמשפחה. אנו ישויות של רוח הרבה יותר משאנו ישויות של הבשר. מצאי דרכים שיגרמו לרוחך לנסוק לגברים, והביאי את ילדייך האהובים יחד עמך. הורות היא כמו נשימה – מונוטונית כמוה וחיונית ממש כמותה. בלעדיה לא יכול להתקיים כל דבר יפה ונשגב.

אני מאחלת לך ולמשפחתך כל טוב ובהצלחה!

* שורות אלו ניתנו לי על ידי יועץ אחד בירושלים אחרי אחת מהסדנאות שלי. הוא לא נתן לי את שמו אך אני מודה לו מקרב לב. ברכה.