צפורה יקרה,

קראתי את התשובה שלך ב"עצה לאמא שחוקה", והבנתי שכנראה גם אני סובלת משחיקה, אך המקרה שלי הרבה יותר חמור משלה. ולמרות שיתכן שההצעות שלך היו טובות עבורה, הן לא מתאימות למקרה שלי. למשל, המלצת לה לקחת איזה קורס לימודים. אבל אני לא יכולה לחשוב על שום דבר שהייתי רוצה לעשות. אני רק שוכבת במיטה כל היום ובקושי מצליחה לגרור את עצמי מהמיטה ולהתלבש לפני שהילדים מגיעים מבית הספר. לפעמים אני אפילו לא מצליחה להתלבש. המלצת גם לצאת לחופשה קצרה עם ידידה, בת משפחה או עם הבעל. אבל לנסוע לאיזה מקום או לעשות משהו זה דבר שנראה לי יותר מדי. אני רק רוצה שיעזבו אותי בשקט, כולם! אני מרגישה מאוד אשמה בגלל שאני כל כך חסרת מוטיבציה ורוצה להתבודד, אבל אני לא מצליחה לשנות את זה. אני אומרת לעצמי שאני אמא גרועה, אבל זה רק מדכא אותי עוד יותר. אנא עזרי לי.

שחוקה באמת באמת באמת

"שחוקה באמת באמת באמת" יקרה,

לצערי, מצבך נשמע יותר חמור ממקרה של שחיקה פשוטה. זה נשמע כמו דיכאון קליני. דיכאון הוא מחלה המתאפיינת ברגשות חוסר ערך, חוסר תקווה, עצבות וראיית שחורות. אמנם דיכאון שלאחר-הלידה מקבל לאחרונה תשומת לב רבה, העובדה היא שישנן צורות אחרות של דיכאון שהן חמורות לא פחות. דיכאון יכול לפגוע באדם בכל זמן, כולל במהלך ההיריון עצמו, אחרי הפלה או אחרי טראומה אחרת בחיים. לפעמים אין זה אפשרי לזהות כל גורם לפריצת הדיכאון.

דיכאון לא נעלם מעצמו אם לא מטפלים בו. מצב כמו דיסטמיה יכול להימשך בשקט על פני שנים ולגרום לך להרגיש כי חיי המשפחה והחיים בכלל הם עול כבד שאינך מסוגלת להתמודד עמו.

למען ילדיך ולמען עצמך, חשוב שתבקשי עזרה מקצועית. בקשי מרופא/ת המשפחה שלך או מרופאת הנשים שלך הפניה לטיפול וקבעי תור מיד. ככל שתקדימי להתחיל לטפל, כן תתחיל הרגשתך להשתפר מהר יותר. אם תזקקי לקחת תרופות, קחי אותן. תרופות יכולות לעזור לך להרגיש טוב יותר מהר מאוד, ומדוע לסבול ללא צורך?

אבל אל תיקחי מרשם מרופאך ותדלגי על הטיפול הנפשי. תרופות לבדן בלי טיפול, אין די בהן כדי לסייע לך לעשות את השינויים שעלייך לעשות כדי לקבל את חייך בחזרה. אל תדאגי כרגע לגבי הכסף. אמרי לעצמך שאמא שמתפקדת היא מתנה לילדייך, מתנה השווה הרבה יותר מבובות, אופניים או אפילו יציאה למחנה לכמה ימים.

את לא בחרת להיות בדיכאון ואינך יכולה לבחור לצאת מן הדיכאון סתם כך. אבל את יכולה לבחור לעשות מעשה. האלוקים לא רוצה שתסבלי. לדאוג לבריאותך, כולל לבריאותך הנפשית והרגשית, זו מצווה, וחז"ל לימדונו שעלינו להתייחס למצווה זו בכל הרצינות האפשרית.