שאלה:
אני יודע שבעשרת הדיברות כתוב "כבד את אמך", אך אני לא חושב שזה כולל את כולם. כשאני חושב על אמי, למשל, אני נגעל מדברים שונים שהיא עשתה במשך חייה. כעת היא מזדקנת וזקוקה לי, אך אני לא מצליח למצוא אפילו מעשה אחד שמגיע לה כבוד בעבורו. כיצד אני יכול לקיים את הדיברה החמישית מעשרת הדיברות?
תשובה:
לא כתוב שאתה צריך לכבד את אמך בגלל שהיא עשתה רק מעשי טוב וחסד כל חייה. אך בינינו היא לא גרועה כל-כך. אני בטוח שתוכל למצוא איזה מעשה טוב שאמך עשתה, משהו שבגללה היא הראויה לכבוד. אתה לא יכול לחשוב אפילו על מעשה אחד?
אני יכול. אתה.
בין אם תאהב זאת או לא, אתה תוצר של הוריך. לא משנה כמה אתה שונה מהם, ולא משנה כמה שתנסה שלא לשוב על הטעויות שעשו הם, לעולם לא תצליח לשנות את העובדה הפשוטה שהם הוריך. בין אם הם היו הורים טובים או הורים איומים, בין אם הם בנו אותך או הרסו, אתה נולדת מהם.
אמך הביאה אותך לעולם. ואם אתה חושב שאמך באמת גרועה כל-כך, הרי שלמעשה אתה חושב שגם אתה חלק מהכשלונות שלה. הקיום שלך נובע ממנה; כיבוד הורים מבוסס על כבוד עצמי.
העובדה שהיא הביאה לעולם ילד שיודע להבחין בין טוב ורע ומודע לטעויותיו, מוכיחה שהיא לא רע גמור. אולי אין לה ערכים מוסריים, אבל עדיין מגיע לה כבוד על כך שאתה נמצא בעולם. ואתה יכול לכבד אותה לפחות בשל העובדה הזו, מכיוון שרק היא, יחד עם אביך והאלוקים, היו שותפים בכך.
כיבוד הורים הוא לא הסכמה עם כשלונותיהם או אישור למעשים לא טובים שעשו. אך אם הם זקוקים לעזרה, עליך להיות שם ולתמוך בהם. כשהיא מדברת אתה לא חייב להסכים לכל מילה, אך עליך להקשיב בכבוד ובדרך-ארץ. עליך לנהוג בה כאם, ואם לא תעשה זאת הרי שהכבוד העצמי שלך מעורער למדי.
אתה לא צריך לכבד את חייה, אך עליך לכבד את העובדה שהיא אמך. למענך.
כתוב תגובה