שאלה:

כשהייתי ילדה, אמי התעללה בי רגשית. עכשיו אימי מבוגרת ואני חווה קושי ריגשי עצום לכבדה בגלל מה שעוללה לי ועל ההשלכות של חיים שלמים שנאלצתי לעבור. האם אני חייבת לכבד אותה בזקנותה?

תשובה:

השאלה שלך גדולה וחשובה עד מאוד. הנה כמה נקודות למחשבה:

א. את מצוות כיבוד הורים כינו חכמינו "חמורה שבחמורות" - וזאת בשל הקושי הגדול הכרוך בקיומה. זו איננה מצוה פשוטה כלל ועיקר, ולכן היא מוזכרת בעשרת הדיברות לצד שכר גדול "למען יאריכון ימיך" (למעשה זו אחת משתי מצוות בלבד שהתורה כותבת עליהם בפירוש את השכר שיקבלו אלו שיקיימו אותה).

ב. בעשרת הדיברות כפי שהן מופיעות בפרשת 'ואתחנן' נאמר "כבד את אביך ואת אמך - כאשר ציוך ה' אלוקיך", ללמדנו, שכיבוד הורים איננו (רק) בשל זכותם לכבוד, אלא בשל חובתנו לכבד. מצות כיבוד הורים היא מצוה שבין האדם למקום, ולא (רק) בין האדם לחברו. ניתן ללמוד זאת גם מהעובדה שמצות כיבוד הורים מופיע ב'לוח הראשון' של לוחות הברית, לצד המצוות בין האדם לבורא, ולא בלוח השני העוסק בחיי החברה.

הסיבה לכך היא שההורה מייצג עבורנו את התגלות הבורא בעולם, כשם שבורא העולם הוא מקור קיומנו, כך גם ההורים הביאו אותנו לעולם. כאשר אנחנו מכבדים את ההורה, אנחנו נזכרים ומזכירים לעצמנו ש"פעם לא היינו", ויש כאן סוג של הכרת כבוד גם כלפי הקב"ה. התלמוד מספר על החכם רב יוסף שהיה נעמד לכבוד אמו ואומר "אני קם לכבוד השכינה". לאמור, ההורה הוא לא רק עצמו, הוא בעצם מייצג את האלוקים בעולם.

משמעות הדברים היא שאין הבדל בדיני כיבוד הורים, בין הורה הראוי לכך ובין הורה בעייתי שאינו ראוי לכך.

ג. עם זאת, פוסקי ההלכה התייחסו למקרה כמו שלך, של קושי נפשי בקיום המצוה, וקבעו פרמטר מעניין:

ההלכה קובעת כי עבור כיבוד הורים אין חובה להוציא ממון מכיסו של הבן ("כיבוד אב - משל אב"). ובכן, אם אדם היה מוכן להוציא כסף מכיסו ולשלם כדי שלא לפגוש את ההורה, יש להתייחס לכך כאילו בואו לכבד את ההורה הוא דבר העולה לו ממון. וכיון שהוצאה ממונית לא צריכה להיות מוטלת על הבן, הוא יכול להימנע מכך. אבל, שוב, רק במידה והוא אכן היה מוכן לשלם כסף כדי שלא לפגוש בהורה.

ד. לסיום, חז"ל קבעו "לפי הצער - השכר", היוקר של קיום מצוה בעיני הקב"ה נמדד קודם כל לפי הקושי והצער בקיומה. אם תשתדלי ותצליחי להעביר על מידותייך, ולגמול לאמך טובות, אין ספק שבכך את עושה את המעשה היקר והאצילי ביותר שאפשר רק לעשות.