בס"ד. ר"ד יום ש"ק, א' דחג הסוכות בעת הסעודה, ה'תש"ל.

רשימה פרטית בלתי מוגה

א. בענין החילוק בין "מיכלא דמהימנותא"1 בחג הפסח ל"צלא דמהימנותא"2 בחג הסוכות, אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שזהו החילוק בין פנימיות למקיף3. והוסיף, שבחג הסוכות באה האמונה לאחרי העבודה דר"ה ויוהכ"פ כו'. והזכיר גם המבואר בלקו"ת ד"ה וידעת4, שהאמונה דעכשיו תומשך לעתיד לבוא בדעת, ואז יהי' ענין האמונה באופן נעלה יותר כו'.

ב. על השאלה במ"ש בספר המנהגים5 בנוגע למוצאי יוהכ"פ: "תפלת מעריב והבדלה, בקיטעל וטלית" – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

הבדלה – שייכת לא רק לזמן שלאח"ז אלא גם לזמן שלפנ"ז, ומצד השייכות לזמן שלפנ"ז – יוהכ"פ – יש להבדיל בקיטל וטלית6.

על מ"ש שם "קידוש לבנה .. ובסידור" – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: כך ראיתי אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר7.

ובנוגע לברכת המזון שלא נזכר בספר המנהגים שצריך לברך בסידור – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

כ"ק מו"ח אדמו"ר הי' מברך ברכת המזון בסידור רק בליל שבת, ולא ביום8, ומזה מוכח שזוהי הנהגה פרטית; אבל קידוש לבנה הי' בכל פעם בסידור, ולכן נתפרש בספר המנהגים.

[כ"ק אדמו"ר שליט"א הזכיר מה שסיפר פעם אדמו"ר מהוריי"צ9 אודות רמ"ב בערענשטיין (שהי' שייך להבנה והשגה בדא"ח כו') – למעליותא – שבמוצאי יוהכ"פ הי' הולך למקוה קודם קידוש לבנה.

והוסיף (בבת-שחוק): אילו הי' דבר זה נזכר בספר המנהגים, הי' כל הקהל נוהר למקוה!...].

ג. בנוגע לעריכת הבדלה במוצאי יוהכ"פ – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

במשך כל השנה לא הי' כ"ק מו"ח אדמו"ר מדייק לערוך הבדלה בעצמו (ולא כמו בקידוש שהי' מדייק לערוך בעצמו), מלבד במוצאי יוהכ"פ שהי' מדייק לערוך הבדלה בעצמו10.

[וחילוק נוסף: בכל השנה לא נותנים לאחר משיורי כוס הבדלה (אא"כ בירכו עליו ברכת המזון), אבל במוצאי יוהכ"פ יכולים ליתן לאחר משיורי הבדלה10].

והטעם שיש לערוך הבדלה בעצמו במוצאי יוהכ"פ – מצד הענין ד"כאן ביחיד"11.

וסיפר: פעם אמר רש"ה ז"ל שאיננו נוסע לרבי לראש השנה, בגלל שצ"ל "כאן ביחיד"12.

בנוגע לבשמים במוצאי יוהכ"פ שחל בשבת – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שפעם (ביקטרינוסלב) לא הי' נוטל בשמים להבדלה, בגלל שיש חילוקי דעות אם לברך על הבשמים6, אבל כ"ק מו"ח אדמו"ר הורה לי (בבואו ללנינגרד) ליטול גם בשמים.

בנוגע להמנהג לומר "ויתן לך" במוצאי שבת עם עוד א'6 – סיפר כ"ק אדמו"ר שליט"א: פעם אחת בהיותו בפטרבורג עמד אדמו"ר מהוריי"צ לומר "ויתן לך", ואף שעמדתי מן הצד, קראני כ"ק מו"ח אדמו"ר בשמי שאגש לומר "ויתן לך" יחד עמו מתוך סידורו.

ד. דובר אודות יו"ט של ר"ה וסוכות שחל בשבת, שאין תוקעין בשופר ואין נוטלין לולב13 משום "גזירה דרבה"14 – כיצד מתאים הדבר עם המבואר בחסידות15 שאין צורך בתק"ש ונטילת לולב בגלל שענינים אלו נפעלים מצד יום השבת עצמו.

[בסיום הסעודה כיבדו כהן בברכת המזון16, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שכדאי שיכבדו את הכהן מאה"ק (לאחרי בקשת מחילה מהכהן שכיבדוהו כבר), שביו"ט שני לא מתאים שיזמן בתור שליח של המסובים, כיון שאינו יכול לומר "ביו"ט מקרא קודש הזה"].