בס"ד. ר"ד בעת הסעודות דחג השבועות, ה'תשכ"ח.
רשימה פרטית בלתי מוגה
ליל א' דחג השבועות
[א' המסובים ביקש לנגן, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א שתחילה יאמרו "לחיים"].
א. א' המסובים הזכיר אודות ה"לשם יחוד" שמופיע לפני אמירת "תיקון", ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שבשל"ה (ולפנ"ז במשנת חסידים) לא נזכר שצריכים לומר זאת.
כ"ק אדמו"ר שליט"א התייחס גם להערתו של הנ"ל ע"ד הנוסח ב"לשם יחוד" הנ"ל: "לייחדא .. ברחימו ודחילו ובדחילו ורחימו", שלכאורה אין זה מכוון לסדר דאהוי"ר כפי שהם בהתאם לאותיות שם הוי'1, באמרו, שדחילו ורחימו וי"ה וו"ה הם ענינים שונים. והוסיף, שיש נוסחאות ב"תיקון ליל שבועות" שבהם הסדר הוא "דחילו ורחימו ורחימו ודחילו".
* * *
יום א' דחג השבועות
ב. הרש"ג הזכיר אודות ההפטרה דחג השבועות במרכבת יחזקאל ש"יש נוהגין לאמרה מעומד .. אף כל מי שקורא אותה בלחש עם המפטיר .. מפני כבודה"2, ולא מצינו זאת בנוגע להפטרה דפ' יתרו במרכבת ישעי'.
ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א3 :
מרכבת ישעי' היא אמנם מדריגה נעלית יותר מאשר מרכבת יחזקאל4, אבל במרכבת יחזקאל נאמרו ריבוי פרטים יותר מאשר במרכבת ישעי', מצד גודל ההתפעלות כו'5.
ויש להוסיף בזה ע"ד החסידות – ע"פ המבואר בלקוטי תורה דשבוע שעבר6 בענין "ממושבותיכם תביאו"7, שק"ש ששייכת לעולם הבריאה היא בחי' ישיבה (וכמו תפילין של יד שיש נוהגין להניחם בישיבה8 ), ולכן, מרכבת ישעי' שהיא בבריאה9 שייכת למצב של ישיבה.
ג. א' המסובים אמר שרצונו לשאול שאלה בפירוש רש"י בס"פ נשא, בפסוק10 "ובבוא משה גו' וישמע את הקול מדבר אליו וידבר אליו", שתחילה מפרש רש"י תיבת "מדבר", ואח"כ התיבות "וידבר אליו", ולאח"ז חוזר לפרש התיבות "וישמע את הקול" – שלא כסדר הכתוב?
ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א (בבת-שחוק), שאם יבאר פירוש רש"י בפרשת נשא עתה11 (לפני ההתוועדות של חג השבועות), יהי' זה שלא לפי הסדר!...
ד. א' המסובים שאל מדוע הסיפור אודות אמירת בנ"י "נעשה ונשמע" נאמר בפ' משפטים12, ולא בפ' יתרו?
ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:
בכלל יש ענינים בתורה שעליהם נאמר13 "אין מוקדם ומאוחר בתורה". ולדוגמא – בפ' יתרו14 : "ויהי ממחרת וגו'", ופירש רש"י: "מוצאי יוהכ"פ הי' .. למחרת רדתו מן ההר (לאחרי מ"ת) .. ואין פרשה זו כתובה כסדר כו'". ועד"ז בפ' משפטים15 : "ואל משה אמר עלה אל ה' וגו'", ש"פרשה זו נאמרה קודם י' הדברות כו'".
[ולהעיר, שבכלל "אין מוקדם ומאוחר בתורה" נכלל גם שתחילה מסיימים ענין אחד בשלימותו (אף שיש בו פרטים שאירעו לאח"ז), ואח"כ מתחילים ענין אחר, ולדוגמא: בס"פ וישלח נימנו אלופי עשו עד "אלוף מגדיאל", "היא רומי"16 (שהיתה כמה דורות לאח"ז), ולאח"ז מתחילה פרשת וישב ב"ישובי יעקב"17 ; אבל אין הכוונה שעניני התורה נכתבו שלא ע"פ סדר כו', כמבואר בשל"ה18 ].
אבל בנוגע לענין דאמירת נעשה ונשמע – מצינו חילוקי דעות אם הי' זה קודם מ"ת או לאחרי מ"ת19, והיינו, שיש ענינים שהיו מוכרחים להיות קודם מ"ת, כמו הציווי "וקדשתם גו'"20, "הגבל את ההר וקדשתו"21, וכן "כל אשר דבר ה' נעשה"22, שזה הי' תנאי לקבלת התורה; אבל הענין דנעשה ונשמע הוא רק פרט במ"ת (ובגלל זה ניתנו לישראל שני כתרים23 ), אבל אין זה מוכרח להיות קודם מ"ת דוקא, אלא יכול להיות גם לאחרי מ"ת.
ה. א' המסובים שאל מדוע רק בפורים הי' הענין ד"קיימו מה שקבלו כבר"23, אף שבמ"ת היו גילויים הכי נעלים?
ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:
הענין דמ"ת הי' באופן דמלמעלה למטה, כמארז"ל23 ש"כפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית"24, אבל עדיין לא ידעו אם בנ"י מצד עצמם יוכלו לעמוד בנסיון של מס"נ כו'; וזהו מה שנתחדש בפורים – שאז היתה המס"נ של בנ"י מלמטה למעלה.
והוסיף (בבת-שחוק), שאודות המעלה דפורים יש לדבר בפורים, כיון שלכל זמן ישנו ענינו המיוחד כו'.
[כ"ק אדמו"ר שליט"א הזכיר שהיום הוא היאָרצייט של הבעש"ט, ולכן ינגנו עתה התנועה של הבעש"ט25 ].
* * *
ליל ב' דחג השבועות
ו. א' האורחים סיפר בהפלאה אודות התפתחותה של ליובאַוויטש בלונדון, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שצריכים לחשוב על עיר נוספת באנגליא.
כ"ק אדמו"ר שליט"א התעניין אודות החובות של "בית ליובאַוויטש" בלונדון26 (שהנ"ל מסייע בפרעונם), ובירכו בעשירות.
הנ"ל הוסיף לספר ע"ד התעסקותו בבניית "בית ליובאַוויטש" למרות שלא הי' כסף כו', באמרו, שכולם התפלאו ושאלו איך עשה זאת. ושאל הרש"ג: איך אמנם עשיתם זאת, והשיב27 : הרי יש לנו רבי!...
* * *
יום ב' דחג השבועות
ז. הרש"ג שאל אודות מקור המנהג דאמירת תיקון ליל שבועות28, ואיך הי' המנהג לפנ"ז.
ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:
מנהג זה מופיע בשל"ה29, ונזכר גם במשנת חסידים30. ואילו לפנ"ז, הנה בכתבי האריז"ל31 נזכר אודות לימוד תושב"כ, ולפנ"ז מצינו בזהר32 אודות הלימוד של רשב"י וחברייא דילי' "מתורה לנביאים ומנביאים לכתובים ובמדרשות דקראי כו'", והיינו, שאגב הלימוד בתושב"כ ישנו גם הלימוד בתושבע"פ.
והסיבה לכך שנוהגים לומר "תיקון", במקום לעסוק בלימוד באופן של הבנה והשגה – כיון שבליל שבועות יש ענין מיוחד לומר אותיות התורה33, נוסף על גודל הענין והסגולה שבזה גם במשך כל השנה כולה, שלכן מצינו34 שמי שאינו יכול ללמוד, צריך לומר אותיות התורה, ואפילו שמות המסכתות ושמות התנאים והאמוראים (אף שאי אפשר לברך על זה ברכת התורה).
א' המסובים אמר שגם אמירת אותיות המשניות היא סגולה, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שרק בפנימיות התורה יש ענין באמירת אותיות35, משא"כ במשניות צ"ל הבנה והשגה דוקא. ולאידך גיסא, גם בפנימיות התורה צ"ל הבנה והשגה, כי, לולי זאת, הרי זה כמו "פּוילישע חסידות"...
ח. דובר גם אודות הטעם שהוצרך להיות במ"ת "קולות וברקים"36. וכ"ק אדמו"ר שליט"א אמר שענין זה מבואר בחסידות37, וגם דובר על זה בשנים שלפנ"ז38, ומסתמא יכולים להשיג את הרשימות (והוסיף בבת-שחוק: רב מתנגד הי' אומר שחידש בענין זה חידוש טוב!...).
ט. דובר גם אודות מארז"ל39 שבמ"ת נתרפאו כל החולים, כי, כדי שמ"ת40 יהי' בשלימות, הוצרכה להיות גם שלימות האדם בכל רמ"ח אבריו כו'. וכן נזכר מארז"ל41 "חש בראשו יעסוק בתורה כו'". ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א שראה מאמר מאדמו"ר הזקן42 אודות ענין הרפואה שבאה ע"י התורה.
הוסיפו תגובה