ולרבא האי הוא למעוטי בכור דתניא בבכור נאמר (במדבר יח, יז) לא תפדה ונמכר הוא במעשר נאמר (ויקרא כז, כ) לא יגאל ואינו נמכר לא חי ולא שחוט ולא תם ולא בעל מום
והרי תמורה דאמר רחמנא (ויקרא כז, י) לא יחליפנו ולא ימיר אותו ותנא לא שאדם רשאי להמיר אלא שאם המיר מומר וסופג את הארבעים אלמא מהני תיובתא דרבא
אמר לך שאני התם דאמר קרא (ויקרא כז, י) והיה הוא ותמורתו יהיה קודש
ולאביי אי לאו דאמר רחמנא והיה הוא ותמורתו הוה אמינא תצא זו ותכנס זו קמשמע לן
והרי בכור דאמר רחמנא (במדבר יח, יז) לא תפדה ותנן יש להן פדיון ולתמורותיהן פדיון חוץ מן הבכור ומן המעשר אלמא לא מהני תיובתא דאביי
אמר לך שאני התם דאמר קרא הם בהווייתן יהו
ולרבא האי הם למה ליה הן קריבין ואין תמורתן קריבין
ולאביי האי סברא מנא ליה (ויקרא כז, כו) אם שור אם שה לה' הוא לה' קריב ואין תמורתו קריבה
ורבא אין הכי נמי דמההוא קרא אלא הם למה לי לימד על בכור ומעשר שנתערב דמן בכל העולין שקריבין לגבי מזבח
ואביי האי סברא מנא ליה (ויקרא טז, יח) מולקח מדם הפר ומדם השעיר והלא דם הפר מרובה משל שעיר מיכן לעולין שאין מבטלין זה את זה דתניא ולקח מדם הפר ומדם השעיר שיהו מעורבין דברי רבי יאשיה
ורבא התם מזה בפני עצמו ומזה בפני עצמו וסבר לה כרבי יונתן
והרי מעשר דאמר רחמנא לא יגאל ותנן יש להן פדיון ולתמורותיהן חוץ מן הבכור ומן המעשר אלמא לא מהני תיובתא דאביי
אמר לך שאני התם דיליף עברה עברה מבכור
הרי הקדימה תרומה לביכורים דאמר רחמנא (שמות כב, כח) מלאתך ודמעך לא תאחר ותנן המקדים אף על פי שהוא בלא תעשה מה שעשה עשוי
אמר לך רבא שאני התם דאמר קרא (במדבר יח, כח) מכל מעשרותיכם תרימו (תרומה)
ולאביי מיבעיא ליה כדאמר ליה רב פפא לאביי אלא מעתה אפילו הקדימו בכרי נמי ניפטר
א"ל עליך אמר קרא מכל מעשרותיכם תרימו
מה ראית לרבות את הכרי ולהוציא את השיבלין מרבה אני את הכרי שישנו בכלל דיגון ומוציא אני את השיבלין שאין בכלל דיגון
והרי אלמנה לכהן גדול דרחמנא אמר (ויקרא כא, יד) אלמנה וגרושה לא יקח ותנן כל מקום שיש קדושין ויש עבירה הולד הולך אחר הפגום
שאני הכא דאמר קרא (ויקרא כא, טו) לא יחלל זרעו
ולאביי נימא קרא לא יחל מאי לא יחלל אחד לו ואחד לה
והרי הקדיש בעלי מומין למזבח דרחמנא אמר (ויקרא כב, כ) כל אשר בו מום לא תקריבו ותנן המקדיש בעלי מומין לגבי מזבח אף על פי שהוא בלא תעשה מה שעשה עשוי תיובתא דרבא
אמר לך רבא שאני התם דאמר קרא (ויקרא כב, כג) ולנדר לא ירצה רצוי הוא דלא מרצה הא מיקדש קדשי
ולאביי אי דלא אמר רחמנא ולנדר לא ירצה הוה אמינא כעובר מצוה וכשר קמשמע לן
והרי מקדיש תמימין לבדק הבית דאמר רחמנא