(דהא כתב על דם האשם) חד להכשיר צדדין וחד לפסול צידי צדדין
(ויקרא יד, יז) על דם האשם על מקום דם האשם למאי אתו
הני צריכי אי כתב רחמנא על דם האשם הוה אמינא איתיה אין נתקנח לא כתב רחמנא על מקום
ואי כתב רחמנא על מקום הוה אמינא דוקא נתקנח אבל איתיה אימא הוי חציצה קמ"ל על דם האשם:
אמר רבא מאחר דכתיב על דם האשם ועל מקום [דם] האשם וכתיבא ימנית בדם על בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית וכתיבי בשמן דמצורע עשיר ועני למה לי
אלא אמר רבא יד יד לקמיצה
רגל רגל לחליצה
אוזן אוזן לרציעה
שמאלית (העני) למאי אתא אמר רב שישא בריה דרב אידי ליפסול ימין דכהן במצורע שלא תאמר ומה במקום שלא נתרבתה שמאל נתרבתה ימין במקום שנתרבתה שמאל אינו דין שנתרבתה ימין
ואידך שמאלית ויד ורגל ימנית דעני למאי אתא לכדתנא דבי ר' ישמעאל כל פרשה שנאמרה ונשנית לא נשנית אלא בשביל דבר שנתחדש בה
אמר רבה בר בר חנה אמר ר' שמעון בן לקיש כל מקום שנאמרה אצבע וכהונה אינה אלא ימין
קס"ד אצבע וכהונה בעינן כדכתיב (ויקרא ד, כה) ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו וגמר ממצורע דכתיב (ויקרא יד, טז) וטבל הכהן את אצבעו הימנית הרי קמיצה דלא כתיבא בה אלא כהונה ותנן קמץ בשמאל פסול
אמר רבא או אצבע או כהונה
אמר ליה אביי הרי הולכת אברים לכבש דכתיב בהו כהונה דכתיב (ויקרא א, יג) והקריב הכהן את הכל המזבחה ואמר מר זו הולכת אברים לכבש ותנן הרגל של ימין בשמאל ובית עורה לחוץ
כי אמרי' או אצבע או כהונה בדבר המעכב כפרה
והרי קבלה דבר המעכב כפרה הוא וכתב בה כהונה דכתיב (ויקרא א, ה) והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם זו קבלת הדם ותנן קבל בשמאל פסל ורבי שמעון מכשיר
לר' שמעון קאמרת ר"ש תרתי בעי
ומי בעי רבי שמעון תרתי והתניא ר"ש אומר כל מקום שנאמרה יד אינה אלא ימין אצבע אינה אלא ימין אצבע לא בעיא כהונה כהונ' בעי' אצבע
אלא כהן למה לי בכהונו