תחלה
מן הצאן יביא כבש הואיל ופתח בו הכתוב תחלה
מן העוף יביא תורים הואיל ופתח בו הכתוב תחלה
אלמה תנן הרי עלי עולה יביא כבש רבי אלעזר בן עזריה אומר תור או בן יונה ולא פליג רבי יהודה
אלא מאי מיוחדת שבמנחות דלית ליה שם לווי
והא תנא הואיל ופתח בו הכתוב תחלה קאמר הכי קאמר איזהו מנחה מיוחדת שבמנחות דלית ליה שם לווי זו שפתח בו הכתוב תחלה
פשיטא מנחת הסולת קאמר סימנא בעלמא:
מנחה מין המנחה [וכו']: בעי רב פפא מיני מנחה מהו
כיון דאמר מיני תרתי קאמר ומאי מנחה דכולה מנחות נמי מנחה מיקריין דכתיב (ויקרא ז, א) וזאת תורת המנחה
או דלמא כיון דאמר מנחה חדא מנחה קאמר ומאי מיני מנחה הכי קאמר ממיני מנחה חדא מנחה עלי
תא שמע מנחה מין מנחה יביא אחת הא מיני מנחה שתים
אימא סיפא מנחות מין מנחות יביא שתים הא מיני מנחה חדא אלא מהא ליכא למשמע מינה:
תא שמע מין מנחות עלי יביא שתי מנחות ממין אחד הא ממיני מנחה חדא
דלמא הא מיני מנחה מביא שתי מנחות משני מינין
והא לא תני הכי מין מנחות עלי מביא שתי מנחות ממין אחד מיני מנחות עלי מביא שתי מנחות משני מינין הא מיני מנחה חדא
דלמא הא מני רבי שמעון היא דאמר מחצה חלות ומחצה רקיקין יביא ומאי מיני מנחה מנחה דאית בה תרי מיני
אבל רבנן דאמרי מחצה חלות ומחצה רקיקין לא יביא מביא שתי מנחות משני מינין:
פירשתי ואיני יודע מה פירשתי יביא חמשתן: מאן תנא
אמר רבי ירמיה דלא כרבי שמעון דאי רבי שמעון כיון דאמר מחצה חלות ומחצה רקיקין יביא
אי נמי סבר לה כר' יהודה דאמר כל המנחות באות עשר איכא לספוקה בארבע עשרה מנחות
אביי אמר אפילו תימא רבי שמעון שמעינן ליה לרבי שמעון דאמר מייתי ומתני
דתניא רבי שמעון אומר למחרת מביא אשמו ולוגו