וְאִי מַיְיתֵי בִּמְקוּדֶּשֶׁת, אִיפְּסִילוּ לְהוּ בְּלִינָה. חִזְקִיָּה אָמַר: כְּלֵי שָׁרֵת אֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא מִדַּעַת, וּגְזֵירָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ לְדַעַת נִתְקַדְּשׁוּ.
אָמַר רַבִּי יַנַּאי אָמַר רַבִּי זֵירָא: אֲפִילּוּ תֵּימָא יֵשׁ שִׁיעוּר לַמַּיִם, וּכְלֵי שָׁרֵת אֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא מִדַּעַת, וּגְזֵירָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ לְקִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם מִלְּאָן.
נִשְׁפְּכָה אוֹ נִתְגַּלְּתָה כּוּ׳. וְאַמַּאי? לִיעַבַּיר בִּמְסַנֶּנֶת. לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי נְחֶמְיָה, דְּתַנְיָא: מְסַנֶּנֶת יֵשׁ בָּהּ מִשּׁוּם גִּילּוּי. אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה: אֵימָתַי — בִּזְמַן שֶׁהַתַּחְתּוֹנָה מְגוּלָּה, אֲבָל בִּזְמַן שֶׁהַתַּחְתּוֹנָה מְכוּסָּה, אַף עַל פִּי שֶׁהָעֶלְיוֹנָה מְגוּלָּה — אֵין בָּהּ מִשּׁוּם גִּילּוּי. מִפְּנֵי שֶׁאֶרֶס נָחָשׁ דּוֹמֶה לִסְפוֹג צָף וְעוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ.
אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי נְחֶמְיָה, אֵימַר דְּאָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה לְהֶדְיוֹט, אֲבָל לְגָבוֹהַּ מִי אָמַר? וְלֵית לֵיהּ לְרַבִּי נְחֶמְיָה: ״הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ הֲיִרְצְךָ אוֹ הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ אָמַר ה׳ צְבָאוֹת״?!


הֲדַרַן עֲלָךְ לוּלָב וַעֲרָבָה