״תֵּשְׁבוּ״ ״תֵּשְׁבוּ״ — לִגְזֵרָה שָׁוָה. נֶאֱמַר כָּאן ״תֵּשְׁבוּ״, וְנֶאֱמַר בְּמִלּוּאִים ״תֵּשְׁבוּ״. מָה לְהַלָּן — ״יָמִים״ וַאֲפִילּוּ לֵילוֹת, אַף כָּאן — ״יָמִים״ וַאֲפִילּוּ לֵילוֹת.
עֲרָבָה שִׁבְעָה. כֵּיצַד? עֲרָבָה בִּשְׁבִיעִי מַאי טַעְמָא דָּחֲיָא שַׁבָּת? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּדֵי לְפַרְסְמָהּ שֶׁהִיא מִן הַתּוֹרָה. אִי הָכִי, לוּלָב נָמֵי לִידְחֵי, כְּדֵי לְפַרְסְמוֹ שֶׁהוּא מִן הַתּוֹרָה!
לוּלָב — גְּזֵרָה מִשּׁוּם דְּרַבָּה. אִי הָכִי, עֲרָבָה נָמֵי נִגְזוֹר! עֲרָבָה — שְׁלוּחֵי בֵּית דִּין מַיְיתִי לַהּ. לוּלָב — לַכֹּל מָסוּר.
אִי הָכִי, כׇּל יוֹמָא נָמֵי לִידְחֵי! אָתֵי לְפַקְפּוֹקֵי בְּלוּלָב. וְלִידְחֵי בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן! לָא מוֹכְחָא מִלְּתָא, אָמְרִי: לוּלָב הוּא דְּקָא דָחֵי.
וְלִידְחֵי בְּחַד מֵהָנָךְ? כֵּיוָן דְּקָא מַפְּקַתְּ לַהּ מֵרִאשׁוֹן, אוֹקְמַהּ אַשְּׁבִיעִי.
אִי הָכִי, הָאִידָּנָא נָמֵי לִידְחֵי! אֲנַן לָא יָדְעִינַן בְּקִיבּוּעָא דְיַרְחָא.
אִינְהוּ, דְּיָדְעִי בְּקִיבּוּעָא דְיַרְחָא — לִידְחֵי! כִּי אֲתָא בַּר הֶדְיָא, אָמַר: לָא אִיקְּלַע. כִּי אֲתָא רָבִין וְכׇל נָחוֹתֵי, אָמְרִי: אִיקְּלַע וְלָא דָּחֵי.
וְאֶלָּא קַשְׁיָא? אָמַר רַב יוֹסֵף: מַאן לֵימָא לַן דַּעֲרָבָה בִּנְטִילָה? דִּלְמָא בִּזְקִיפָה!
אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי: לוּלָב וַעֲרָבָה שִׁשָּׁה וְשִׁבְעָה. מַאי לָאו, כְּלוּלָב: מָה לוּלָב בִּנְטִילָה — אַף עֲרָבָה בִּנְטִילָה! מִידֵּי אִירְיָא? הָא כִּדְאִיתֵיהּ וְהָא כִּדְאִיתֵיהּ.
אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי: בְּכׇל יוֹם מַקִּיפִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ פַּעַם אַחַת, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁבַע פְּעָמִים. מַאי לָאו, בַּעֲרָבָה? לָא, בְּלוּלָב. וְהָא אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: בַּעֲרָבָה! אֲמַר לֵיהּ: הוּא אָמַר לָךְ בַּעֲרָבָה, וַאֲנָא אָמֵינָא בְּלוּלָב. אִתְּמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: בְּלוּלָב. רַב שְׁמוּאֵל [בַּר נָתָן] אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: בַּעֲרָבָה. וְכֵן אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: בַּעֲרָבָה.
אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרַבָּה בַּר בַּר חָנָה: בַּר אוּרְיָא, תָּא וְאֵימָא לָךְ מִלְּתָא מְעַלַּיְתָא דַּהֲוָה אָמַר אֲבוּךְ. הָא דִּתְנַן: כׇּל הַיּוֹם מַקִּיפִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ פַּעַם אַחַת, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם מַקִּיפִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים, הָכִי אֲמַר אֲבוּךְ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר: בְּלוּלָב.
אֵיתִיבֵיהּ: לוּלָב דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת בִּתְחִלָּתוֹ, וַעֲרָבָה בְּסוֹפוֹ. פַּעַם אַחַת חָל שְׁבִיעִי שֶׁל עֲרָבָה לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת, וְהֵבִיאוּ מֻרְבִּיּוֹת שֶׁל עֲרָבָה מֵעֶרֶב שַׁבָּת וְהִנִּיחוּם בָּעֲזָרָה. וְהִכִּירוּ בָּהֶן בַּיְיתּוֹסִין, וּנְטָלוּם וּכְבָשׁוּם תַּחַת אֲבָנִים.
לְמָחָר הִכִּירוּ בָּהֶן עַמֵּי הָאָרֶץ, וּשְׁמָטוּם מִתַּחַת הָאֲבָנִים, וַהֲבִיאוּם הַכֹּהֲנִים וּזְקָפוּם בְּצִידֵּי הַמִּזְבֵּחַ. לְפִי שֶׁאֵין בַּיְיתּוֹסִין מוֹדִים שֶׁחִיבּוּט עֲרָבָה דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת.
אַלְמָא בִּנְטִילָה הִיא! תְּיוּבְתָּא.
וְאֶלָּא נִדְחוֹ! כֵּיוָן דַּאֲנַן לָא דָּחֵינַן, אִינְהוּ נָמֵי לָא דָּחוּ. וְהָא יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן, דִּלְדִידַן לָא דָּחֵי וּלְדִידַהוּ דָּחֵי!