מַתְנִי׳ סוּכָּה יְשָׁנָה — בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין. וְאֵיזוֹ הִיא סוּכָּה יְשָׁנָה, כׇּל שֶׁעֲשָׂאָהּ קוֹדֶם לֶחָג שְׁלֹשִׁים יוֹם. אֲבָל אִם עֲשָׂאָהּ לְשֵׁם חַג, אֲפִילּוּ מִתְּחִילַּת הַשָּׁנָה — כְּשֵׁרָה.
גְּמָ׳ מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּבֵית שַׁמַּאי? אָמַר קְרָא: ״חַג הַסּוּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַה׳״, סוּכָּה הָעֲשׂוּיָה לְשֵׁם חַג בָּעֵינַן.
וּבֵית הִלֵּל? הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַב שֵׁשֶׁת. דְּאָמַר רַב שֵׁשֶׁת מִשּׁוּם רַבִּי עֲקִיבָא: מִנַּיִן לַעֲצֵי סוּכָּה שֶׁאֲסוּרִין כׇּל שִׁבְעָה — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״חַג הַסּוּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַה׳״,
וְתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָה אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁחָל שֵׁם שָׁמַיִם עַל הַחֲגִיגָה, כָּךְ חָל שֵׁם שָׁמַיִם עַל הַסּוּכָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״חַג הַסּוּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַה׳״, מָה חַג לַה׳ — אַף סוּכָּה לַה׳.
וּבֵית שַׁמַּאי נָמֵי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְהָכִי! אִין הָכִי נָמֵי,
אֶלָּא מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּבֵית שַׁמַּאי — כְּתִיב קְרָא אַחֲרִינָא: ״חַג הַסּוּכּוֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים״, סוּכָּה הָעֲשׂוּיָה לְשֵׁם חַג בָּעֵינַן.
וּבֵית הִלֵּל — הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְעוֹשִׂין סוּכָּה בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד.
וּבֵית שַׁמַּאי — סְבִירָא לְהוּ כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דְּאָמַר: אֵין עוֹשִׂין סוּכָּה בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד.
וּבֵית הִלֵּל לֵית לְהוּ דְּרַב יְהוּדָה אָמַר רַב? דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: עֲשָׂאָהּ מִן הַקּוֹצִין וּמִן הַנִּימִין וּמִן הַגְּרָדִין — פְּסוּלָה. מִן הַסִּיסִין — כְּשֵׁרָה,
כִּי אַמְרִיתַהּ קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל, אָמַר לִי: אַף מִן הַסִּיסִין נָמֵי פְּסוּלָה, (אַלְמָא) דְּבָעֵינַן טְוִיָּה לִשְׁמָהּ. הָכָא נָמֵי בָּעֵינַן סוּכָּה עֲשׂוּיָה לִשְׁמָהּ!
שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר קְרָא: ״גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לָךְ״, לָךְ — לְשֵׁם חוֹבָךְ. הָכָא נָמֵי: ״חַג הַסּוּכּוֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ״, לָךְ — לְשֵׁם חוֹבָךְ!
הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְמַעוֹטֵי גְּזוּלָה. הָתָם נָמֵי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְמַעוֹטֵי גְּזוּלָה!
הָתָם כְּתִיב קְרָא אַחֲרִינָא: ״וְעָשׂוּ לָהֶם״ — מִשֶּׁלָּהֶם.